צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני שנה. 6 באפריל 2023 בשעה 18:01

מאתמול אני לבד.

זה ממש מוזר לי להיות לבד לגמרי.

הבית שקט וחשוך יותר.

לא בא לי להשמיע מוזיקה

ואני חוזרת מבית החולים ישר למקלחת ולמיטה.

אני לא ישנה בחושך כשאני לבד.

יש לי נורות כוכבים קטנות בחדר

שמאירות לי בלילה.

שינה ללא חלומות

הגוף כבד מעייפות.

 

היום ניצלתי את היום לנקיון יסודי

כן ,את זה שלא עשיתי לפני החג.

ויש כל כך הרבה שלא הצלחתי לסיים הכל.

מוזיקה שקטה מהטלויזיה

ואני עובדת

מרגישה שכל ניגוב של המטלית

או המים מהדלי של השטיפה

מחזקים את ההבנה שהסוף ממש קרוב

שלא סתם אני מנקה ככה את הבית.

 

עשיתי את זה כשאבא שלי נפטר

עשיתי את זה כשאבא החורג שלי נפטר

ועכשו...

 

 

צוחקת עם אחותי איפה זה יהיה

טענתי שאצלי יש יותר חניות.

הראש כבר מתכנן מאיפה לארגן כסאות

והגוגל כבר בחיפוש טיסה הביתה לגורות שלי.

והלב נשבר

מהבלתי נמנע

שכל כך קרוב.

 

😥


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י