צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני שנה. 10 ביוני 2023 בשעה 9:35

יש לו דרכים משלו ,ליקום

ואני לא תמיד מבינה אותם

כן ,לימד אותי שאני יכולה לבקש ולקבל 

אבל מצד שני - יש לזה מחיר .

והמחיר משתנה אבל הוא תמיד יקר.

 

הרגשות בפנים כל כך מעורבים 

בין מוסריות לאגואיסטיות

ומה נכון ומה לא

בין רחמים והכלה וביטול עצמי

לבין למצוא גם את המקום שלי.

 

מרגישה שנלחמתי על החופש שלי 

אבל נכנסתי לעוד כלא 

בעל -כורחי

וכן ,יודעת שיש כמה שקוראים את זה עכשו שטוב להם על הלב 

טוב להם שרע לי

שהיקום התנקם בי ככה

מאחלת להם רק טוב ,באמת.

 

עדיין מאמינה שמגיע לי טוב 

ואני אמשיך להלחם עליו

כי הוא מגיע

אמנם במנות קטנות 

אבל מגיע והפעם אני לא סוגרת בפניו את הדלת.

יקום בבלאנס - אז ככה גם הלב שלי.

אי אפשר לחיות בוואקום לאורך זמן.

זה המצב 

זו המציאות

ועם זה אתמודד.

כמו הנגמלים

רק עכשו ,רק היום.

מה יקרה אחכ ,אני לא יודעת

אבל שמתי לי כמה אבני דרך בעתיד הקרוב.

מקווה להגיע אליהן ולהגשים אותן.

כדי לשמור על השפיות שלי בעיקר.

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י