כתבתי לוויצ'ר והוא הבין בדיוק למה אני מתכוונת.
הגעתי אליו אחרי יום לא פשוט
אחרי סופש כיפי עם הבסטיות אבל יום ראשון נחיתה חזקה למציאות
פלוס שיחה רגשית וקשה עם הקיפוד.
הגוף הרגיש לי מוזר ,כאילו שמשהו צריך לקרות לו.
צריך להרגיש ,משהו פיזי,קרקוע.
לא רציתי לבטל את המפגש . ידעתי שהוא בדיוק מה שאני צריכה ורוצה עכשו.
יודע לקרא אותי בלי מילים.
פותח לי את הדלת ואני נעטפת בחיבוק ונשיקה של החתיך הזה. מתאפקת לא להתנפל עליו כבר בדלת.
יושבים,מדברים קצת ,מתעדכנים במה שקורה והידיים נשלחות ללטף וגם השפתיים
וחלאס דיבורים.
הוא מועך אותי כמו שרציתי וכמו שהוא יודע.
לש את הגוף שלי בידיים מיומנות
מקרקע אותי ומתענג בעצמו. טורף אותי בידיים ובפה שלו. נותנת לו את המושכות לעשות כרצונו.
לוחש לי דברים באוזן ומסתכל בי במבט החודר שלו. ממלא לי את הראש באבק כוכבים.
הוא אומר לי שאני נהנית לענות אותו
אני מסבירה לו שאני פשוט סוגדת לגוף שלו
אז למה למהר ? רוצה מזה עוד ועוד.
להתמכר לכישוף הזה של הוויצ'ר שלי.
איך אפשר שלא....