צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני שנה. 1 באוקטובר 2023 בשעה 21:59

לצאת או לא לצאת ?

למפגש הביצה החודשי?

טוב נו ,מה האופציה ? להשאר בבית?

נלך לפגוש חברימות,ננשבק קצת אנשימות.

מגיעה למקום והוא כבר מפוצץ. אנרגיות טובות ,שמחות ,מרגיש נורא קהילתי.

מנשבקת את כל מי שמכירה ומסתבר שזה דיי הרבה.

יושבת לקשקש פה ושם .אנשים הולכים ובאים,חלקם נשארים לשיחה ,חלקם עוברים לחיבוק וממשיכים.

אני מוצאת את עצמי מביטה בהם ,מחפשת את הפנים היפות שלו,של הוויצ'ר שלי.

הוא לא מאלו שיגיעו בכלל לארועים כאלו אבל לפנטז מותר

ואני רוצה לפנטז שהוא יבוא ויושיט יד וירים אותי לחיבוק ונשיקה סוחפת עד שהעולם מסביב יעלם.

 

אוש אומר לי לשחרר ולשכוח.

תתרכזי בכאן ועכשו -הוא אומר 

אבל איך אפשר לשכוח אהבה כזו גדולה ?

איך אפשר לעקור מהלב את הלהבה התאומה שלך? 

 

ריטה אומרת ש"הזמן הוא לא רופא 

הוא רק מביא הקלה...." 

אז אין עדיין הקלה והכל בוער וסוער עדיין.

 

 

"ואם ישמע אותך קולי

ברע ואם בטוב

 מה שהיית בשבילי

עוד לא חדל לכאוב ..." 

 

אני כל כך מתגעגעת 😔


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י