צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני שנה. 8 באוקטובר 2023 בשעה 21:27

כלומר יש לי והרבה

אבל מוצאת את עצמי אילמת.

מצליחה רק להגיב

באיבון טוטלי

רק במוד השרדות.

מתעצבנת על העבודה ומצד שני זה האסקפיזם היחיד.

צמודה לחדשות לעדכונים לטיקטוק

מצנזרת תמונות וסרטונים.

לא מצליחה ממש לישון

כל הגוף בסטרס וטנס טוטלי.

מפחדת שזה יגבה מחיר בהמשך.

 

והכל מתגמד ומקבל פרורפורציות

מול החדשות והידיעות הקשות.

מבינה שביומיום אנחנו מתעסקים בקקה. 

 

הלב שלי נקרע מכאב 

איזו מציאות הזויה

 

 

החופשי​(אחר) - מציאות הזויה של עם שחי על חרבו
הפעם חטפנו מכה כואבת, גם עליה נתגבר וננצח את האויב, עשינו את זה 75 שנה, ונמשיך לעשות את זה יותר טוב בהמשך
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י