-מה איתך ?
שורדת.
-צריכה חיבוק ?
-יאפ.
- אז למה את מחכה ?
-אני לא יכולה לנסוע לאף מקום
- מי דיבר על לנסוע? רדי למטה.
-אתה רציני? 😳
-(סלפי מול הבנין שלי)
לא שואלת יותר שאלות ,כמו שאני ,בחצי פיג'מה ,שיער סתור ובלי איפור ,יוצאת מהבית בסערה.
והנה הוא עומד שם בשביל הכניסה .
הוויצ'ר.
ואני קופצת אל החיבוק שלו ,אל הידיים שעוטפות ,אל הגוף המוכר והאהוב שנצמד אליי
אל הריח המדהים שלו.
ואני לוקחת נשימה עמוקה,מרגישה שכרגע קיבלתי החיאה .מחייכת בפעם הראשונה השבוע.
ככה חבוקים אנחנו מקשקשים ונצמדים שוב ואני מרגישה איך הגוף שלי נרפה ומתמלא באנרגיה
וזה בדיוק מה שהייתי צריכה .
הוא מבקש רשות לנשק אותי
ואיך אני יכולה לסרב ?
השפתיים נצמדות והלשונות רוקדות להן
וזה כל כך מוכר ורצוי.
וכל דקה מרגישה נצח בקטע הכי טוב שיש.
גם כשאני מלווה אותו לרכב
ואנחנו מתחבקים ומתנשקים שוב.
ונפרדים.
בדרך הביתה אני שוב נושמת עמוק ומחייכת.
מרגישה את האנרגיה זורמת שוב בגוף
המצב בחוץ לא השתנה ,הכל אותו שיט
אבל לפחות עכשו אני מרגישה קצת יותר חזקה להתמודד עם זה .
תודה לך וויצ'ר, על זה .
זה כל כך לא מובן מאליו ואני ממש מעריכה את מה שעשית.
♥