צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני 10 חודשים. 12 בינואר 2024 בשעה 9:23

מבאס להיות בשיט הזה

ואני מרגישה שוב שאני בשיט הזה.

כשאין לי חשק לבשל ,או לצאת ,או לעשות משהו

מלבד להכנס למיטה או לבהות בטלויזיה.

 

יוצאת להצגה בערב עם חברות

מרגישה שצריכה להכריח את עצמי

להתלבש ,להתאפר,לעבור עוד ערב 

אז כן זה נחמד כשזה קורה

ונעים ומצחיר ומחבק

אבל זה רק מגרד את קצה הבוץ.

 

אני שונאת כשזה קורה. 

כשזה מרגיש שלשום דבר אין טעם

ואנרגיות החיות הזו יורדת.

 

אני כבר לא מפחדת להגיד שאני בדכאון.

כשהחיים הופכים שוב לאוטומט ללא מטרה

בין בדיקות ,רופאים ,עבודה,ילדים

בסוף גם זה יעבור .

בינתיים זה פה.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י