צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני 9 חודשים. 10 בפברואר 2024 בשעה 15:04

זה מוזר כמה החומות סביב הלב חזקות

אבל ההגנות לגמרי למטה.

כשההגנות למטה מגיע הצונאמי של המחשבות

ובעקבותיה הרגשות הפחות טובים.

דברים צפים מאתמול,דברים מטרגרים מהיום

והכל הופך לאיחסה אחד גדול

יחד עם ההרגשה הפיזית המחורבנת,מחלה שמתגברת ותופסת אחיזה אחרי 3 ימי טוטלוסט.

אני עוצרת רגע

מתבוננת על הכאוס הזה

מבינה שזה הכל ביחד.

נותנת לזה לקרות.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י