צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני 7 חודשים. 29 במרץ 2024 בשעה 21:17

ממש המון זמן עבר מאז שנפגשתי עם קונדסון שלי.

נפרדנו בחיבוק בראשון שעבר ולא התראינו כל השבוע בגלל אילוצים. 

איזה קשה זה להתגעגע

זה הכאב הכי מתוק ומייסר שיש

כאילו שאיזה חוט נמתח מהלב.

כשאני שומעת את הקול שלו

אני מדמיינת אותו מולי, 

כשהוא אומר שבא לו לחבק

אני מרגישה את זה בזרועות שלי

הקול הופך מוחשי 

גם הכל הופך מוחשי.

הגיע כבר מחר ועוד כמה שעות 

אני כבר אשמע את ה'שלום' החייכני שלו

ואתעטף בחיבוק גדול ונשיקה עמוקה ואוהבת.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י