אחרי שבוע סוער בקטע רע
וסופש סוער בקטע טוב
אני חושבת שמשהו בפנים קצת התיצב .
כל הסופש הזה היה גדוש באהבה .
יחד עם זאת קרו דברים שגרמו לדמעות עצובות לזלוג
וגם לדמעות שמחות.השתחרר שם איזה כאב והיתה הקלה.
עכשו יש איזה מן שקט. המציאות לא השתנתה ,עדין אותם אתגרים אבל יש איזה שקט בפנים.
אולי זו השלמה,אולי זו הבנה שככה זה צריך להיות וזה לא באמת סוף העולם בחוץ
אני רק צריכה לשנות את הפוקוס פנימה.
להזכיר לעצמי את עצמי ומה אני ומה שארצה לשנות -אשנה ומה שלא ,אז לא.
אני לא פגומה ולא חסרה . סוחבת איתי אוטומטים שמנסה לשנות. לפעמים מצליחה יותר ,לפעמים פחות
אבל זה לא הופך אותי לפחות.
יש רגעים שאני כבר עייפה מלתקן את עצמי ולשפר את עצמי,זה נותן לי תחושה שאני כל הזמן לא בסדר ,לא מושלמת,לא נכונה. גם כשהתיקון והשיפור הוא לטובתי. לפעמים כבר נגמר לי הכוח לשאוף להיות בסדר.
אז שקט עכשו ,צריכה לשוב למצוא אותי בזה.
המציאות לא תשתנה אבל אולי הרגש כן.
או לפחות התגובה לרגש.
אני מנסה.