לביאה סגולה

איזה סרט מתוק זה.

הראשון היה מפתיע ומחדש 

והשני פשוט מתוק .

רגשות חדשים ,ילדה מתבגרת. ויכוחים עם הרגשות הקודמים.

הקולנוע מלא ממש וזה מפתיע

קונדסון אחד יושב לידי ומלטף ואוחז לאורך הסרט.

מחיכים זה לזו מדי פעם ומגניבים נשיקה פה ושם.

בלי הרבה ספולירים ומצד שני גם לא אכפת לי.

במילה אחת :  Anxiety .

החרדתיות הבלתי נגמרת כילדה ,כנערה,כבוגרת.

 Over thinking.  הצורך והנסיון להיות בשליטה כדי לא לפגוע ולא להפגע ולהיות בסדר ולהיות ילדה טובה.

כ-מ-ה  פ-ח-ד !!

עברתי כברת דרך מאז. כמו שהמנטור שלי אמר :

שינוי הוא לא וואו,הוא אוסף של 'וואלה'. צעד קטן ועוד צעד ואז מסתכלים אחורה על הדרך .

חרדתיות זה חוט שנשזר בחיי בגלל כל מיני סיבות.

היו שנים שהיא ניהלה אותי 24/7 והשתקתי אותה עם כדורים 

וכשהתגרשתי הפסקתי עם הכדורים ונתתי לחרדה להשתלט על כל הכפתורים ולצרוח בראש הכי חזק שאפשר.

בסוף היא התעייפה  ונרגעה . לפעמים היא עוד מרימה ראש.

לאחרונה היא קצת משתוללת בחדר ואני מנסה להבין את הילדה הזאת.

שמפחדת להנטש שוב 

שמפחדת להפגע שוב

שמפחדת שלא יאהבו אותה

שלא יבחרו בה.

שתשאר לבד ..

"ספר פתוח שלא מעניין ".

לפעמים אני מחבקת אותה והיא נרגעת

לפעמים חברות מחבקות אותה והיא נרגעת

ולפעמים בייב שלי מחבק אותה והיא נרגעת ויוצאת לשחק במקום אחר.