בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני חודש. 15 בספטמבר 2024 בשעה 21:58

בשישי בבוקר

גררתי את החברות הרחוקות למפגש ארוחת בוקר באיזה קניון

ישבנו קשקשנו ועשינו שופינג משובח. 

בערב ,בהחלטה של הרגע האחרון החלטתי למסיבה מינית יחד עם האושים. 

לא יודעת למה. כאילו אמרתי באוטומט 'כן'.

לצאת.,ללכת,להתלבש יפה ,להיות עם אנשים.

מה האופציה ? להשאר בבית ולבכות?

אז אני נועלת את הרגש ונותנת למוח את הפיקוד.

הלב נמצא בקופסה סגורה ,שבור לרסיסים,מאחה את עצמו לאט לאט. 

אמרתי לעצמי - סעי. מקסימום תשבי בחצר ,תקשקשי עם מי שיוצא. עברה שנה מאז המסיבה הקודמת שהייתי בה והמתוקון שהייתי איתו אז ,יהיה שם גם עכשו והוא לגמרי הרים והתלהב ממני בקבוצה.

בלי ציפיות,בלי אכזבות,בלי תכנונים.מכבה את הרגש ו-  סעי.

 

אז הצטרפתי לאושים והשתדלתי בערב עצמו לא להדבק אליהם. 

וילה מקסימה ומיוחדת,המתוקון קיבל אותי בנישבוק מועך  וכל המינגלינג ישבנו והתלטפנו בנעימות. 

משחקים חברתיים,לשבור את הקרח. מתנדבת לשים כיסוי עינים ולתת לאנשים לגעת בי לא בצורה מינית ,אבל ללטף ולעסות וזה כל כך משחרר שליטה ונעים !!!

הפרצופים לא ממש מוכרים וכמו בשנה שעברה ,הוא מושך אותי לחדר .

'רגע,אתה לא רוצה להצטרף ל...?' אני שואלת.

'לא! אני רוצה אותך לבד ! מפנטז על זה כבר מאתמול' 

אני מחייכת והוא מוביל אותי לחדר . אנחנו שם לבד ,מתנשקים ומתחבקים. 

ובראש שלי... מה קורה פה ? זה נעים לי וכיף לי וטוב לי 

איך למדתי לעשות את הנתק הזה? בין הגוף ללב? 

איך למדתי להנות מסקס ופאן ,בלי להיות מאוהבת טוטלית בגבר שאיתי?

וזה נעים והסקס ביננו מהנה והחיבור מפתיע שוב ושוב. צוחקים ומתכרבלים ואחר כך יוצאים לחצר .

הוא חוזר פנימה להמשיך בעניניו ולי זה בכלל לא אכפת. אין לי שום תחושות שייכות או בעלות .

והרגש - נעול בקופסה עם הרסיסים. מת. עובד על אפס ואחד . 

לא הפסקתי לאהוב את הקונדסון שלי. 

אי אפשר פשוט להפסיק לאהוב. 

הוא היחיד כרגע בלב שלי .

אני יכולה להיות במגע פיזי עם כמה אבל לאהוב  - רק אחד .

 חוזרת לחדר ,עכשו יש שם אנשים מעורבבים. אני מהססת ונבוכה אבל אושה קוראת לי ומחבקת חזק. 

לידה אישה חמודה שמתחילה ללטף אותי ואני אותה. גבר מצטרף אלינו,מעסה לי את הצוואר והכתפים ואני נהנית מהמגע .אנחנו מתמזמזים קצת ביחד אבל פורשים אחרי כמה דקות.

מרגיש לי שהספיק.

יוצאת לסלון ומוצאת את אוש ,שותה בירה. נוחתת לידו ואנחנו מדברים. על הפרידה,על הרגש ,על אהבה.

הוא שואל אותי אם הוא יתקשר אליי וירצה לחזור,האם אני אסכים. 

- חדמ'ש כן - אני עונה. - לא הפסקתי לאהוב והוא מדהים בעיני ואני רוצה אותו.

חושבת לעצמי אולי אני אמונוגמית אבל לא ממש פולי. 

אושה מצטרפת אלינו ,במצב רוח ירוד ואני מחבקת ומלטפת אותה. אחכ עוזבת את שניהם וקמה לרקוד קצת ואז יוצאת החוצה לחצר . 

שיחות מצחיקות ואחת שמפנקת בקפה טעים.

והשעה עוברת ואנחנו נוסעים.

אני רוצה הביתה למיטה שלי ,לפוך שלי ,לחלומות שלי .

לעטוף את הלב ,בלילה בחושך,הרסיסים זוהרים.

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י