לפני שנה. יום שני, 21 באפריל 2025 בשעה 16:16
היום חיפשתי משהו בוואטסאפ
ואחרי החיפושים יש גם הודעות שהוואטסאפ חושב בדרכו המעוותת שזה מה שחיפשתי.
דביל.
גם ככה אני בקושי נושמת
ולרגע נגמר לי האויר.
עלתה לי הודעה מלפני שנה וקצת
♥אני אוהב אותך,נעים לי שאת ממלאת את החיים שלי ברכות שכזאת♥
יכולתי לשמוע עוד סדק בלב ,עוד רסיס שעף ברוח.
והכרחתי את עצמי לקחת אויר
נשימה עמוקה ועוד אחת ועוד...
כבר לא מתגעגעת אליו .
מתגעגעת לתחושה להיות אהובה,להיות שייכת.
לקבל הודעות כאלו ולשלוח
להרגיש שמישהו אחד בעולם מרגיש אותי
תחושת הבדידות שאני נמצאת בה כל כך צורמת
כמו כאב כרוני שמתרגלים אליו
ונכנסים לאיזו קהות חושים.
בדיוק זה.
קהות חושים...
כאב כרוני...