אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני שנה. יום שבת, 24 במאי 2025 בשעה 13:41

בטח רשומה שלישית או רביעית או עשירית.

לא יודעת מה וכמה . 

פסטיבל רחוק רחוק 

נסיעה מלאה בצחוקים,קשקשת ונשנשת. ו

עוצרים ביקנעם כי פיפי ורעבים

וכביש התאנך כל כך יפה בגלל החיטה שעדיין לא נקצרה 

מגיעים לפסטיבל ,מה זה כל הילדודס האלה. זזים ממקום למקום כל הזמן. 

המזוקן מארגן לנו קאנטה למופת. 

מורידים עוגן וסביבנו עוד כמה שהצטרפו לחבורה שאנחנו. 

מוש פותח על הבמה והקול שלו נעים כזה וכיף לרקוד כשהשמש עוד למעלה והרוח נעימה והחציר עף לכל מקום ונתקע בשיער.

בין הופעה להופעה ,מוזיקה מרקידה - זה התקליטן מהמכבידנס - אני צוחקת עם המזוקן - הוא בטח כזה גדול ,עם כרס  ועם זקן. 

אולי זו השמש ואולי זה הג'וינט ואולי זה הוויב המגניב שהיה שם.

ג'ימבו ג'יי מפתיע ומקפיץ..איך לומר לך שאני אוהב אותך ...לא מוצא את המילים אז אני שולח לך סרטון של חתולים....

ועוד אומן עולה ועוד אחד 

השמש שוקעת מאחורי ההר והחושך יורד אבל המקום מואר מהבמה המטורפת שם.

בין עוד סיבוב לפיפי ,לקנות שתיה או שניצלים חמים וקראנצ'יים אנחנו קופצים ורוקדים ומריצים קטעים עם אנשים מסביב , תוהים על נדידת העמים בין הופעה להופעה אבל אנחנו Gen X ,שום דבר לא ממש מפתיע  אותנו.

מוניקה סקס מקפיצים עם אנרגיות של שנות ה 90,נראה לי שהיום הם יותר חתיכים וגבריים מפעם ואחריהם מרינה מקסימיליאן שמכשפת את כולם עם הקול שלה.

כמעט הגענו לסוף ,שעה לפני חצות ,קצת עייפים ,מתכננים כבר את החזרה הבאה....

ואז אינפקטד עולים.

לא בשקט ,לא ברוגע ,לא בהחלקה טבעית 

אלא כמו פצצת אטום ישר לפנים. 

איזו עייפות ואיזו בטיח !! אנחנו רק קופצים וקופצים. כל הבמה מנצנצת והרמקולים מפגיזים עם הגיטרות החשמליות והקצב שלא משאיר זמן בין נשימה לנשימה.

כל האומנים עלו לחצי שעה ואלו לא יורדים מהבמה כמעט שעה וחצי..

כל הילדודס לא מבינים מה נפל עליהם ואילו הגדולים יותר ....בטרפת טוטלית. 

הם לא עוצרים בין קטעים וגם אנחנו לא. 

רק בקטע השני הרגשתי את הפנים רטובות מדמעות,משהו שם השתחרר לרגע והעלה זכרון וגעגוע .

לחיוך שלו ,לידיים שלו ,לגוף שלו שנצמד אליי מאחור ועוטף בחיבוק ,להופעות קודמות שהיינו יחד,קופצים ורוקדים ומחייכים ומתנשקים...

הלב כאב כי באותו רגע ,כמו הרבה רגעים אחרים - למכשפה הזו היה חסר המכשף שלה .

 

......

אחכ התרסקתי על המחצלת וחרקתי בכאבים עד לרכב. שעה וחצי בלי עצירה ביקנעם,אדרנלין בשיא אבל עם רגליים שבורות.

להגיע הביתה עם חציר בשיער ודפיקות בלב ,צפצופים באזנים ולהתחפר בפוך. פאק מקלחת עכשו. בא לי עוד להיות עטופה בכל האנרגיות האלה. 

הג'ינג'ית שלי אומרת לי שזה כמו לתדלק טנק מלא מועשר  לרכב במקום כל פעם ב 20₪ כדי להגיע עד הבית ועוד קצת. כאן זה פול גז עד הירח ובחזרה. 

 

 

 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י