מסיבה מוזיקה חברים ריקודים
תחילת הערב ,בא לי לשתות.
כן יודעת שאין מי שינהג במקומי
מלא קוקטיילים מבוססי וודקה ועראק
לא הפייבוריט שלי.
מדרדרת את אוש לשוט- בוא לוקח טקילה
ואני- ויסקי.
ויסקי ?
כן ויסקי.
זה קטע שויסקי זה לא משקה של 'בנות'
אבל אני הבת של אבא שלי
ואצלנו בבית ,בחגים ובאירועים שתו ויסקי. וגם קצת עראק-אבל זה יותר לשבת בבוקר בים עם הבורגס והאבטיח בחוף הסלע.
יין ... לקידוש . האדום האדום הזה המתוק . לא תירוש .
וריקודים גם בארוחות משפחתיות ,מוזיקה ושירים.
אז שוט של ויסקי ואחכ עוד קצת ואני הולכת לרקוד ליד הרמקול . לא אכפת לי מי לידי ,ככה לא שומעים את הברברת. רוקדת עם מי שמסביב ואיזה אנרגיות כיפיות. מרגישה שמדביקה אותם והם אותי.
יוצאת החוצה , מדברת עם חברות וחברים ,נשנושי פירות ועוגות למרות שיש שם אוכל אחר ממש טעים.
אני לא שיכורה - אבל במוד חיוכים.
כשאני מתחילה להרגיש איזו תפיסה ברגליים יודעת שזה זה . יאללה מים ועוד מים ועוד מים ופירות.
אז מגיע הזמן בערב שאני מוצאת את עצמי הולכת ממקום למקום ומחפשת ...משהו.
פה אני מבינה שהגיע הזמן לחזור הביתה ,לפני שארגיש את הנפילה לתהום כי אני מטיילת ורוקדת על הקצה.
בדרך לאוטו ,אויר הלילה מקרר את הפנים.
מוזיקה בפול ווליום ,כבישים ריקים.
חוזרת להתחפר לי בפוך,למות מכאבים.
אולי אני כבר זקנה מדי לקפצוצים האלה.
בשבת אני כבר במצב בטטה ,רואה 'אפל'. איזו סדרה פסיכית.
הכל ברגוע. כמו שצריך להיות
לא יותר ולא פחות.