אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני כחצי שנה. יום שני, 15 בספטמבר 2025 בשעה 16:54

'אני יודע שאת אוהבת סמול טוק אבל הפעם זה לא יקרה' - הוא כותב לי

ולי עובר רטט בגוף. כבר מדמיינת מה הולך לקרות.

כל הזמן הזה שהיינו בנפרד. אני עסוקה בטירוף והוא מביא את האדרנלין לקצה ,יותר מדי זמן . 

נוסעת אל הבקתה ,לבושה קליל. נכנסת אל הבית והוא יוצא אליי מהמקלחת ,מחבקת אותו וטובעת בנשיקה שלו. הוא דוחף אותי אל הדלת ומפשיט אותי שם בכניסה .

תוך 3 שניות אני מרגישה אותו all over. הידיים שלו לשות ואוחזות ,הוא מנשק אותי בכל מקום ויורד על ברכיו מולי ,אוחז באגן שלי וטורף אותי .

לאחר מכן מושך אותי אל החדר ומחבק אותי מאחור ,נצמד אליי ,מלטף ומנשק.

הגוף שלו חם ונעים ומוכר ואני נצמדת אליו.

לא צריך לדבר .

בעצם הוא קצת מדבר ,בעיקר לתת לי הוראות .

ואני מצייתת ומקבל אותו אליי בכל צורה .

הפה שלי מרייר למראהו ,הגוף שלי מגיב בכזו עוררות נוטפת.

אנחנו נעים יחד בתאום ,בשלמות -

מגרים ,מתגרים ,מגמירים,מפנקים,טורפים

הקול שלו רוטט לי בתוך הגוף ובא לי להתעלף מרוב עונג

אורגזמת sound ,בטוח שיש דבר כזה.

יש תמונות שנחרטות לי בראש . המראה שלו ,המבט שלו,תנועות הגוף שלו.

עוצמת עינים ונזכרת ומרגישה את הכיווץ המוכר ןהנעים הזה בין הרגליים.

איך אני אוהבת שהוא נוגע בי ככה. וככה וככה וגם ככה.

הרבה מזה . אני רוצה הרבה מזה. 

לטרוף אותו בחזרה. לגעת בו ולא להפסיק.

להתכרבל לצידו ולהניח יד על החזה שלו. ללטף את הזרועות.

אני רוצה אותו.

את כולו

inside out.

 All over.

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י