אני מחבק אותך
וכדור של אש כמו ליבי
צולל ונופל איתך"
השיר התנגן לי ברדיו ובלב ובראש בשעה שעזבתי את הבקתה ונסעתי הביתה .
'את רוצה לעבור לחיבוק ?' הוא שואל ומרגיש אותי גם כשאני עשרות קילומטרים ממנו. מוצפת ,עייפה ב overwhelmed לגמרי. לא מוצאת את עצמי וצריכה קרקוע .
יושבת על הירדן ,בין דגניה לכנרת כמו בשיר הישן.
מבינה שאני כבר לא שם. אחרי יומיים וקצת אינטנסיבים בדיקו ,אני כבר רוצה ללכת. אבל זה לפוסט אחר.
הוא שלח לי הודעה לבדוק אם אני בסדר.בדיוק כשלא הייתי בסדר.
אם רק היה שם ,וואו .. זו היתה התנגשות.
חלום.
אבל הוא עשרות ק'מ משם ואליו נסעתי קודם.
הוא גם עייף אחרי שבוע מתיש ואני אחרי נסיעה. סוגר את הדלת אחריי ועוטף אותי בזרועותיו.
אני חנוקה מהכל אבל פתאום שמה לב שאני לוקחת נשימה עמוקה ונושפת הכל החוצה. לחזה שלו ,לכתפים ,לצוואר ,לנשיקה שלו.
מה יש בו ,אני תוהה ,שמשפיע עליי בן רגע.
מרגש ,מסעיר ויחד עם זאת מרגיע כאחד .
יושבים קצת על הספה לדבר.
הקירבה שלו משפיעה עליי. רוצה לפרוק את כל ההתרגשות הזאת
לא רוצה ללחוץ עליו אבל ככ רוצה אותו.
מסתבר שגם הוא וזה מרגש כשהוא פוקד עליי להתפשט ולבוא לחדר.
שם- קורה כל מה שצריך.
כל מה שהיה חסר לי בדיקו
התשוקה,המגע,הפורקן ,חום הגוף שלו ,המשקל שלו עליי ,הפנים שלו והגוף.הוא כזה חתיך וסקסי.
הלב שלי מפרפר מאהבה והגוף - מעונג .
מחבקת אותו חזק לפני שיוצאת
להשאר עם התחושה שלו עליי לעוד שבוע כשאהיה רחוקה.