לביאה סגולה

היא באה אליו בחשכת לילה

מעיר זרה ורחוקה

רגליה נושאות אותה בריקוד אל השביל

הגחליליות מאירות את דרכה

החתול השחור מלווה אותה

מתחכך ברגליה ומגרגר 

הבקתה מתגלית לה מבינות לעצים הסבוכים

הוא מחכה לה בעשן עשן

מתמר מעליה בגובהו 

עוטף אותה בזרועות חסונות

וכל גופה נרפה .

בין צלילים נעימים

וסדינים רכים הוא נכנע אל גופה 

והיא אל שלו. 

אוחז בה

בחוזק בקשיחות בתאווה וברעב 

טורף אותה כמו לא אכל ימים

והיא נווה מדבר 

אי של חוסר שפיות

להניח ראש וגוף 

להעטף ולעטוף

לאחוז ולהאחז 

שוקע בתוכה אט אט

וגופה כמו חומר בידי היוצר.

קולה לוחש לו מילים של תשוקה

צחוקה משועשע 

כל החושים נמצאים בעונג עילאי.

היא תצא שוב  אל הלילה

לא לפני שישאף את ריחה

ויטעם את טעמה

להשאיר איתו משהו ממנה

לקחת איתה משהו ממנו.

💜🧡