אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני כחצי שנה. יום שבת, 25 באוקטובר 2025 בשעה 11:03

אני שומעת רק תלונות וקיטורים מאנשים כל הזמן כלפיי.

אם עשיתי אז למה עשיתי

ואם לא אז למה לא

וזה לא בסדר וההוא לא בסדר.

 

וכמה אפשר לחיות בתחושה ובקטרת הזאת שאת לא בסדר ? 

נמאס לי להגיד 'זה מה יש' 

נמאס שאנשים לא מבינים את הקושי הזה כל הזמן לעמוד בסטנדרט בלתי אפשרי של כולם. 

כשהסטנדרט שלי כזה נמוך וגם צרכים בסיסים שלי לא ממולאים אז איפה אני ?

למה אני פה ? 

נגעלת מעצמי כבר . 

לא מוצאת את עצמי .

לא מוצאת בית.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י