בעד ,נגד ,כן חג שלנו או לא.- לא מעניין.
בעיני זה בכלל חג פגאני ,של המכשפות,של המיסטיקה והרוחות.
כרטיס נרכש מזמן למסיבה וכרגיל אין מי שיבוא איתי אבל זה לא מה שישבור אותי (הפעם,בינתיים)
נוסעת להתארגן אצל אושה כמו בגיל 16 לפני בילוי. 5 בנות בחדר ,מקשקשות ,מתלבשות,מתחפשות,מתלבטות ,אני מאפרת את כולן ,מתלהבות ומצטלמות .
איזה יפות אנחנו !!!
אני וויץ' על מלא . מרגישה את הקסם רוטט בגוף
ובחיי שיצאתי יפה בתמונות. יש רגעים שאני אוהבת אותי.
נוסעות למסיבה ,מינגלינג ונישבוקים .
ואז ריקודים.
כן אני שמה לב שאני לבד
כן זה קצת מפריע לי
כן זה תיבת נוח
לא,לא ברחתי הביתה .
רקדתי בכיף עם כול החברים .
הצטלמתי ,צחקתי ,שתיתי,ריכלתי .
הרגשתי שגם מסתכלים אבל לא מתחילים ,לא ניגשים . כולם עם הצמודות שלהן.
המשורר רוקד ומחבק אותי
'את כזאת יפה ' הוא אומר לי ומתלהב ממני כל הערב. ,
כן ,רואה אותו מדי פעם נצמד ורוקד ומתנשק עם אחרות וממש לא אכפת לי.
ואז מגיע השלב שאני לא מוצאת את עצמי.
עוברת מהרחבה לחצר האחרונית ואז הקידמית
ואז שוב לרחבה ומרגישה קצת out of place
ואולי המוזיקה היתה פחות טובה הפעם.
המשורר מצטרף אליי בריקודים ,מחבק ונצמד ומלטף.
יושבת רגע בזמן תחרות התחפושות . מה לי ולזה . לא התחפשתי למכשפה . אני פשוט כזאת רק שהפעם גם לבשתי את הבגדים .
המוזיקה עוברת לטראנס . אוש ואני רוקדים יחד לבד . כבר רקדנו במהלך הערב והגנבנו נשיקה .
יודעת שהוא נמנע ומתרחק אבל משהו השתנה.
כשכבר מחליטה ללכת הביתה ,כולם יושבים ומדברים ואני מצטרפת גם ..
אין תחושת זרות . יש תחושה של חברים ,של ביחד ,של חיבוק ונעימי
אושה ישר אומרת שאני השולטת הכי טובה שיש
ושואלים אותי למה אני לא מגיעה לאורדורה...
כרמן עונה שלא אגיע ללא בן זוג
והיא יודעת ,היא כמוני ,אחרי הכיסוחים צריך את האפטר קייר הנכון. גם בצד שלי.
וכיון שאני קולטת וסופגת את האנרגיות סביבי ,הכי כיף לי לסשן ביחד .
זה עוד יקרה.
חוזרת הביתה ,הכבישים ריקים
מוזיקה נעימה בדרך.
מדמיינת כבר את הקפה ואת השמיכה .
מתמקדת בטוב שהיה...