בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני 3 שבועות. יום רביעי, 8 באפריל 2026 בשעה 20:13

סדום.מלחמה. טילים. תל אביב. כמה סיכונים עוד אפשר לקחת. 

פגסוס לא במצב רוח טוב ,אפילו קצת התבאס שהבין שאני לא מגיע אליו אלא ישירות לשם.אני עייפה ,אני בדרופ ,אני עובדת וגם.. מארחת כי נוחתים עליי בני משפחה.

מנסה למצוא פתרון בין לבין . אפילו לא מספיקה לנוח.

מקלחת , מתמרחת בקרמים נעימים שקיבלתי במתנה  וחושבת מה ללבוש . 

קודם כל גרביון רשת.זה הבסיס. 

תחתון ? בגד גוף ? חזיה? מצאתי משהו שמשלב הכל. איזה סקסית ,אני עפה על עצמי.כמובן שכל כל זה גופיה וגם שמלה ארוכה. 

נוסעת למרכז של המרכז . משקשקת קצת וממהרת לחניון כי שם בטוח. עוד לא מכבה את הרכב והוא כבר שם עם האושים. 

אני מתארגנת וצועקת לו לבוא לתת לי נשיקה. 

אוחחח החיבוק הזה,מתרגשת לגמרי. 

המרשמלו המתוקה גם איתנו,חיבוקים ארוכיםםםם וכל החבורה

הרעשנית הזאת עולה למעלה . האושין קונים בירה ואנחנו יושבים לחכות למרשמל - בן הזוג של מרשמלו המתוקה. 

צילומים ,חיבוקים ועוד חברים מצטרפים. 

בסוף גם יורדים אל המועדון כי הרי לשם כך התכנסנו . 

הוא לוקח אותי לפתוח את הערב בשוט מתוק וטעים. ועוד חיבוקים לחברים ותיקים.

פתאום אושה ממהרת אליי ומחבקת אותי חזק חזק . "הוא פה" היא אומרת ואני יודעת שזה קונדסון. 

הוא עובר לידי ,מדבר עם חברים ואז מסתובב אליי. אני מחייכת והוא מקבל את זה כאישור להגיד שלום. חיבוק חזק וארוך והוא אומר לי שאני נראית מדהים.  אני מרגישה בטוב איתו.

כשהסשן על הבמה מתחיל ,אני חסרת מנוחה. רוצה גם אבל האושים עסוקים רחוק מדי . 

שיחה קצרה ומרשמל אומר שרוצה להתנסות בסשן במיוחד איתי. 

איזה מרגש ! 

אני מפשיטה אותו ותוך כדי מסבירה ומקשיבה לגבולות .

יש לו גוף יפה ואני עוברת עליו על הצפרנים . זה כשלעצמו מעיף אותו עוד לפני הספנק הראשון. 

אני מתפזרת קצת ליד התיק עם הכלים ..פגסוס עומד לידי ואומר לי 'תעצרי,לאט לאט' וזה מקרקע אותי. נשימה עמוקה . 

אני מתחילה את הסשן עם גלגל כאב ועוברת לספאנקים ולספנקרים. 

מרשמל בתעופה ,מכוון את העוצמות ואני מתאפקת. 

מאחורי פגסוס מסשן אותי בדרכו. מכאיב לתחת שלי עם מה שבא לו . זה מגרה אותי וכואב לי והחושים בעומס. 

באיזה שלב אני מאבדת ריכוז בסשן שלי והוא מניח לי והולך. 

אחרי שמרשמל חוטף עוד קצת ,אני מסיימת את הסשן ויחד עם זוגתו אנחנו מחבקות אותו באפטרקייר. 

החיוך לא מש מפניו ואני יודעת שהוא מרוגש מהכל.

יום למחרת הוא יכתוב לי במילותיו היפות שהוא נהנה מאוד . דייק לעצמו מה כן ומה לא ובעיקר -האמין בי ונתן לי את השליטה ברצון. ביום יום הוא אדם קשוח ודומיננטי .זה מרגש אותי יותר. 

 

אני הולכת לפגסוס שעומד ברחבה ,עוד שוט מתוק ונשיקה עמוקה לערבב טעמים . הוא מעולם לא היה במבוך ואנחנו יורדים לשם . עושים סיבוב ונכנסים לאחד הכוכים . האנרגיה הדומיננטית שגאתה בי מחפשת פורקן .הוא מסובב אותי אל הקיר ומספינק לי את התחת.

זה כואב לי אבל אני רוצה יותר.

מעביר אותי אל השולחן ליד ,מרים את החצאית שלי והידיים שלו נוחתות שוב ושוב . המוזיקה באזנים - 50 גוונים.  Worth it.  יכול להיות יותר טוב מזה. אני צוחקת וחוטפת כואב יותר .

אחכ הוא מושיב אותי על השולחן ומתעלל לי בציצים . אני מושכת אותו בין רגליי ומנשקת אותו חזק . כל  נשיקה כזאת ,כל חדירה של הלשון שלו ,מרגישה לי הכי עמוק בין הרגליים ואני רוטטת.

עוברים במבוך כמו במתקני לונה פארק. על המיטה אני יושבת והוא בעמידה מולי ,מענגת אותו ,שומעת עוד זוג בעניניהם. פעם הייתי נבוכה מהקולות האלה . היום זה מגרה ממש .

עוברים לעוד מקום ושם כבר לא מתאפקים . שנינו עפים אחד על השניה ,מרגישה אותו בתוכי ובמוזיקה סביבי . במקום הזה ,שמגרה ומטריף ופומבי ולא אכפת לי בכלל שיראו אותנו.

עד שהשוטים עולים לי ואני מסתחררת קצת.

עושים עוד סיבוב ועולים למעלה  המקום מתרוקן . נשארים לעשן ולרקוד עם הפלאפים המתוקים . 

אני מגרה אותו והוא מחייך כמו חתול שאכל דלי שמנת . יאללה בוא הביתה כבר. 

בדרך חזרה ,הוא מדבר  ואני מקשיבה. יותר מרוכזת ביד שלו שבין רגליי מאשר בשיחה. 

בבית ,במיטה ,הכי קרוב שיש. מחוברים זה לזו ,עם כל האדרנלין של הערב, עונג ותשוקה מתערבבים ואני מתגרה ונהנית כל כך. .

עד שמרגישה שצריכה פשוט חיבוק. הוא קשוב ומבין . הוא עוצר הכל ומושך אותי אליו. רגע עוד רגע ועוד כמה רגעים ,עטופים ונושמים .

אבל זה עוד לא הסוף. לא רוצה. 

מחליק לתוכי ושוב זה מתחיל . מקשיבה לקול שלו ,לאנקות ... עד הסוף המתוק שמעיף אותי מעבר . 

מתכרבלת לתוך הגוף שלו ושוקעת בשינה מתוקה. 

לא להרבה זמן,הגוף מתחיל לכאוב . מסתובבת לכאן או לכאן. 

בבוקר שבא מהר מדי . תהיה אזעקה ועוד אחת

מקלחת חמה ומתארגנת ללכת. 

מחבקת אותו ומנשקת .נחה ככה. ברוגע הזה  . מלטפת  את העור הבהיר והקטיפתי שלו.

מעבירה צפרניים בשיער הסילבר-פוקס שלו,על השרירים בידיים,בבטן . אני שואלת מתי נתראה שוב

והוא ענה -מתי את רוצה לראות אותי.

אני עונה-תמיד.

מבינה שזה לא לקבוע סתם עוד פגישה . אני באמת רוצה לראות אותו עוד ועוד וכמה שיותר. לראות אותו בחיי. 

אז שנינו נדלקים והמכנסים שלי עפות וגם התחתונים 

ושוב הוא בתוכי ואני מביטה בו באור הבוקר. מרוכז בעונג ,עוצם עינים ולעיתים מסתכל במבט חודר.

הגוף שלי סוחט כל טיפת אורגזמה ממנו . 

***

בדרך הביתה אני אספר לפפראצי הכל . 

גם על החיבוק והנשיקה העמוקה ליד הדלת.

על כך שלא אראה אותו מספר ימים אך כל כך מלאה בו.

על חוסר הודאות ,על האתגרים ,על התלבטויות,על המגע והחיבור.

על מה שמסתובב

ועל מה שגם עדיין לא מדובר.

 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י