אוף אני כזאת חזרת בטחון לפעמים.
צוחקת איתו שכבר יש לו כבר מאגר של שאלות שאני שואלת אותו סתם.
כי עבורי- צריך אישור לחרדה ,לא לעשות טעויות ,לא לבאס ,לא לטעות ,כדי לא לחטוף איזו תגובה פוגעת. כי זה מה שאני רגילה.
ופתאום צריך להתרגל אחרת.
- רוצה לצאת הערב ?
-כן
-סטנדאפ?
-כן
ומכאן סדרת שאלות שמוציאות אותו מדעתו . והוא לא מבין למה אני שואלת בכלל.
כי לא רגילה להחליט.
הוא במצב רוח קצת מוזר ואני חוששת לא לבאס .
אבל בסוף קונה ואנחנו מתארגנים והולכים. תל אביב עדיין ריקה . מלחמה וזה.
יורדים אל המועדון ומתיישבים .מזמינים שתיה ונישנוש. הרגשת נינוחות שכזו .
הסטנדאפיסטים מוכרים ומצחיקים ובסך הכל עובר ערב מפתיע . במהלך הערב יושבים צמוד ,אני מגניבה מבט הצידה ,נהנית בעצמי מהמופע ומזה שהוא נהנה ומשועשע.
הידיים והאצבעות משתלבות זו בזו ופתאום זה מרגיש הכי טבעי ונוח ומחבר .
אני קולטת שזו פעם ראשונה שיצאנו רק שנינו לבד. בלי חברים ,בלי מסיבות ,בלי מפגשים גדולים.
אני והוא נטו.
ממלאים את החלל בצחוק ,בחפירות וגם בשתיקה ,במוזיקה ברקע.
מ
חוזרים הביתה נמרחים על הספה . אני מעסה לו את הצוואר התפוס והכתפיים.
נהנית ששוכב לפניי ומתמסר למגע. נהנית לפנק אותו ,להעניק ולא במעט עבור כל מה שהוא נותן בתמורה .כי הוא נותן לי המון .
אז הוא שוכב שם ומדברים בשקט .
עד ש...
עד ש...
עד ש- הוא מתחיל לשלוח ידיים אחורה ומתחיל ללטף ולגרות ולצבוט
והלך המסג' והלך הנעים וכל הגוף שלי עובר למוד אחד - סקס. ועכשו .