לביאה סגולה

ושוב חוזרות המחשבות הטורדניות שלי

שאני כבר לא רלבנטית.

ממה שאני קוראת,רואה ,פוגשת...לאנשים בגילי יש קילומטרז' של לפחות 10 שנים בבדסמ

כלומר התחילו כשהיו בני 20-30.

אני בת 42 . נכנסתי לעולם הזה לא מזמן ,עם הרבה קשיים ולא רואה איך זה הולך להתפתח.

זוגיות מונוגמית שאף אחד מאיתנו לא נשלט.

לצערי יצאתי עם נטיות להיות שולטת וזה לא ממש מתאפשר לממש את זה

ובפעמים שזה קרה...זה היה נפלא ומרומם

אבל זה קורה לעיתים כל כך רחוקות.

מרגישה לפעמים קצת פתטית,לא רלבנטית ומה לעשות,עם הגיל,קצת פחות מושכת מבחורות בנות 20/30 שיותר פנויות וחופשיות.

בגילי,הנשים או גרושות או חיות בזוגיות פתוחה כדי לחוות את הדברים האלה.

זה גורם לי להסגר.להתרחק. לעטות עליי שריון וחומה,כדאי לא לראות ולא לשמוע.

כדי לא להצטער.

אולי התעוררתי מאוחר מדי ברצון שלי להגשים את המיניות שלי,את הפנטזיות שלי

בכל אופן,זה מתרחק ממני מיום ליום.

נשלטים שפונים אליי ומתפתח איזה קשר וירטואלי,מהר מאוד מתיאשים ומוותרים

יש שולטות זמינות יותר

ובכל פעם שקשר כזה נקטע ,זה מעציב אותי אבל משלימה עם זה כי מבינה שאין ברירה אחרת.

על נשלטות אין מה לדבר בכלל.הן מחפשות את הקשר,את הרומן.

אולי בכלל אין טעם לנהות אחרי החלום הזה,שיביא עמו רק שברון לב.

זה פשוט לא מתאפשר.הגיע הזמן להשלים עם זה.