צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני 5 שנים. 9 בפברואר 2019 בשעה 16:17

אחרי סופש נוראי

עם מיגרנה מהגיהנום

אמנם עם הפסקה לסין המדהים שהיינו בו

עדיין המחשבות קודחות לגבי מה יהיה מחר.

יש בי חשש ויש בי גם בטחון.מן הרגשה מעורבת שכזו.

לפעמים בא לי להשתיק את הקול הזה בראש שמערער אותי כל פעם מחדש.

 

הוא כותב לי שכתב פוסט על הסשן משבת בסדום

קוראת במהירות ואז שוב קוראת לאט לאט נותנת לדמיון לשטוף אותי ולהנות מזה כל פעם מחדש.

מחייכת לעצמי,שמה לב לניואנסים קטנים שהוא כותב עליהם וכבר חושבת על הסשן הבא...

כן,הוא עוד יסבול ויהנה מכל רגע.

בהזדמנות הבאה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י