לביאה סגולה

עכשו זה נחת בבום.

ההבנה הזו של ההרגשה שאני מסתובבת איתה.

ההבנה הזו ששוב,עשיתי טעות. ששוב,הייתי עסוקה בעצמי ופחות בו

ששוב,ניסיתי להיות מארחת טובה אבל איפה שהוא התפספס לי בדרך.

הכוונות שלי תמיד טובות,הביצוע קצת פחות.

הייתי צריכה להצמד אליו יותר

הייתי צריכה לגרום לו להרגיש במרכז

הייתי צריכה לעשות לו מסג' ולפנק אותו ולא לחשוב על עצמי ולסשן מישהי. 

הייתי צריכה לשים אותו במרכז.

יום הולדת שלו ואני שוב מתפזרת .

אני בת זוג גרועה,תמיד הייתי.

ועכשו אני מתחרטת על זה.לקח לי יום שלם להבין מה אני מרגישה ובינתיים לא חגגנו כלום גם היום . סתם ישבנו בבית כמו בטטות-כורסא.

איחס,אני נגעלת מעצמי. אוף!! מתי אני אלמד?מתי?

אולי לעולם לא.

אולי ככה אני

אני והדפיקות שלי.