לא פעם אני מגלגלת בראש כל מיני מחשבות כל סשנים.
כלומר שיעשו לי סשן
ותמיד זה מעלה בי רגש נוסף-חרדה.
יש רק אדם אחד בעולם,אולי שניים שהייתי מוכנה שישסנו אותי.
אחד מהם הוא דיי פנטזיה שלא בטוחה שתתממש אי פעם כי הוא לא בקטע שלי
אבל יכולה לדמיין אותנו ביחד
יכולה לדמיין אפילו אותו מסשן אותי
כמובן עד גבול מסויים כי אני נלחצת רק מהמחשבה.
אולי זה פשוט האדם שאיתו אני כן יכולה להרגיש בנוח לשחרר שליטה.
סיפרתי לחברות השבוע שדוקא אחרי שאני מסשנת ונחה לרגע אחרי האפטר-קייר לנשלט,אני מחכה לאפטר-קייר משלי וזה אף פעם לא קורה.
וזה המקום. בדיוק המקום שבו אני הכי משחררת שליטה.
הדום-ספייס הזה שנמשך עוד קצת זמן . כאן אני ממש צריכה את החיבוק,את הנשיקה הסוערת,את הפורקן
וזה לא בא.
הפורקן קורה הרבה אחרי.
זה מוזר שדוקא במקום הכי בשליטה שלי,אני מסוגלת לשחרר.
אבל שוב,לא בטוחה שזה אי פעם יקרה.
