צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני 5 שנים. 28 באוגוסט 2019 בשעה 20:12

שיחות עם חברות טובות על הגברים שאנחנו מכירות,מעלה לי שוב צביטה בלב.

המחשבות שוב מטרידות את מוחי וזורמות אל גופי.

אני קמה ויושבת ושוב קמה,הולכת לשירותים חוזרת

חופרת ברשת משתעממת מחפשת ושוב המחשבות בראש

שוב הפנטזיה הזו

ועכשו קראתי את הרשומה הראשונה של הבלוג שלי ו נזכרתי

במגע שלו,בידיים שלו,באחיזה שלו,בנשיקה שלו

ושם זה נשאר כאב מתוק שכזה

בלתי מושג ויחד עם זאת במרחק נגיעה.

מפנטזת על סשן איתו. אלוהים אדירים. השולטת שבי מוכנה לרגע אחד להוריד את החומות.

להתמסר? לא בטוח. אולי יותר לחוות.

כי כשאני עושה סשן עם נשלט זה לא מיני,אבל כשעושים לי זה ועוד איך...

ואני רוצה לחוש. רוצה לראות אם יידע לסשן אותי בעוצמות נמוכות,שאולי הוא לא רגיל אליהם.

על הדמיון אין שוטרים אז הוא משתולל כבר יומיים.

את הנשיקה הבאה אני רוצה ממנו.

 

....

השור שלך​(שולט) - מעניין מי המאושר...:)
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י