לביאה סגולה

מסתכלת על תמונות שלי מהסופש האחרון

וואלה באמת רזיתי המון

תמיד הסתכלתי על אחותי הרזה ,שהיתה שמנה בעבר ותהיתי אם אצליח להיות רזה כמוה בגילה שהשתנה עם הזמן

ואולי זה בכלל לא הגיל אלא מה שקורה איתו

שפתאום אני מפנה יותר  זמן לעצמי

ומתחילה לדאוג לבריאות הגוף שלי

ופחות לאחרים.

מזיזה את עצמי  ,את הבריאות שלי לראש סדר העדיפויות? 

מבינה שהגוף הזה עבר המון,גם ברמה הפיזית וגם ברמה הנפשית

ואם אני רוצה שיתפקד טוב עוד כמה שנים 

אז כדאי שאטפל  בו ..

כמו ברכב אספנות.

באהבה  בחמלה וברכות

לא שוכחת גם הרבה אהבה וסקס -

זה עושה טוב לעור הפנים

אז נשרו ממני 20 קילו

של  ,סטרס,הלקאה עצמית,קורבנות,ויתור עצמי ודאגות. 

במסיבות בסופש ,לבשתי בגדים שכבר שכחתי מהם ושכבו בארון עונה אחרי עונה

הרגשתי סקסית  מושכת וקלילה

ואיזה כיף שיש לצידי גבר שמפרגן לכל זה

שמביט בי כאילו עכשו בא לו להפשיט אותי ולהדביק אותי לאיזה קיר ודואג מדי פעם להזכיר לי את זה.

הרגשתי המון מבטים וגם קיבלתי מחמאות מנשים וגברים.

זה מעבר למראה,זה מעבר למידה על התגית-

זה מרגיש שירדו שם המון שכבות

מודעת שיש עוד על מה לעבוד - פחות במשקל ,יותר בדברים אחרים.

גם זה יגיע.

לאט לאט.

נשכבת על המגבת ,החול קצת רטוב וקשה מתחת. 

השיער קצת מתלכלך,לא נורא .חול בשיער זה הכי ילדות שיש. 

בריזה של לפני שקיעה בים .רעש הגלים וקצת מטקות מסביב.

ילדים רצים מפה לשם ,עורמים מדוזות שמצאו על החוף. 

תמונות מהסופש עולות כמו פלאשים : 

נסיעה למסיבת בריכה שקצת היתה מאאא...

וחזרה משם בפקק

היד שלו לשה את הירך שלי והיד שלי על הזין שלו ,מלטפת מגרה עד שעומד זקוף וקשה

מיליון מכוניות מסביב ,אורות כביש ואנחנו בשלו ברכב ,מוזיקה ברקע והמון תשוקה . 

בבית כבר נשלים את המרחק עד לאפס .

סקס מטורף אל תוך הלילה בסלון ואחכ בחדר 

הוא מטיס  אותי לגבהים.גורם לגוף להשתחרר לרעוד למיינד להעלם .בא לי לצרוח מעונג ,שכל העולם ישמע . 

יום שעובר לאט ובחוסר מעש 

ואז מרימה חצי עולם להשיג כרטיסים למסיבה

שאליה נוסעים בערב. 

משוגע הזה...כמו לנסוע ב GTA אני מפחדת וזה גם מרגש .נבהלת אבל בוטחת בו,הוא יציב ומפוקס והגבר הזה יודע מה הוא עושה.

בכל דבר .

והכי יודע לשלוט בי ובגוף ובמיינד שלי .

נכנסת עם הגבר הכי חתיך שם ,מתחברת ישר למוזיקה - הרבה זמן לא רקדתי.

מתחככת בו ,מלטפת ,מתגרה .

האורות המנצנצים הופכים את העינים שלו ל 50 גוונים של אפור.

יחד עם עוד זוג חברים -זה מרגיש רביעיה כיפית כזאת.

בבית חזרה מתכרבלת במיטה ,קשה קצת בלי המגע שלו כי אני חוזרת ספור חרמנית מריקודים.

בבוקר - הבטן קצת כואבת ,חוסר נוחות.קמה מספר פעמים עד שבסוף מתישבת בסלון קצת מתוסכלת.

חוזרת למיטה ,הוא מתקרב נוגע אבל אני לא מדברת את שפת המגע. לא מבינה שמגע צריך להענות במגע . עד ששואל מה אני צריכה .

לא חושבת שאי פעם מישהו שאל אותי את זה.

לא - מה אני רוצה. אלא מה אני צריכה .

והצטרכתי מגע. את המגע שלו. 

קרוב ,חם ,רך ומלטף

 הוא מתקרב ועוטף

נושך את הכתף שלי ומחכך את הזיפים.

היד שלו מטיילת על הגוף שלי

מרפרפת בקצה של הקצה...

ואני בעקבותיה.

:) 😄 :) 😄 

אני מסתכלת על השמיים ואז עוצמת עיניים,נושמת עמוק . נותנת לכל הדבר הזה לעבור לי בגוף.

מרגישה בידיים- את החיבוק שלו ,

בשפתיים- את הנשיקות שלו 

באף - את הריח שלו 

ובין הרגלים - את ה...

ובאוזן את הפקודה : " תגמרי! איתי! עכשו!"

שישי ערב .סינאטיקס . וויב אחר ,שונה לגמרי.

שישי בוקר ,לפקוח עינים ,לשלוח יד מלטפת אל העור החלק שלו,להעיר ?לא להעיר? 

הוא נאנח לרגע כשאני כן מלטפת .יודעת שהוא מרגיש אותי אבל עדיין ישן. 

עד שלא וכל המיטה מתבלגנת כשאנחנו מתחברים. סקסבוקר זה כל כך משובח.

מעבירים את היום או מה שנשאר ממנו בבית. 

איזו נינוחות מדהימה וטבעית. תחושה שלא צריך למלא את החלל בדיבורים. גם אם זה סתם לשבת עם הטלפון והמוזיקה ברקע. 

שוקעים בסדרת גיבורי על ופרק רודף פרק.

לא הבאתי בגדים למסיבה.עכשו לנסוע עד הבית ? 

מזל שאושה קרובה. קופצת אליה לקחת אאוטפיט סקסי וחוזרת להתלבש . הוא מתלהב מאיך שאני נראית וכשהוא מתלבש אני מאבדת ריכוז ...

הפאקינג זאוס הזה עומד מולי בלי חולצה ושואל אותי לגבי אאטפיט כזה או אחר. אני שלולית גם ככה. איזה חתיך...שיאאלללה !

היינו אמורים לפגוש איזה זוג שם אבל הכל מתפספס.

משהו באוירה השתנה שם מאוד.

הליין מושקע ומהמם. אנשים יפים משקיעים בלבוש בנראות ו... זהו. 

זה מה שיש שם . 

עסוקים בעצמם ,בלהראות,זוגות זוגות שאפילו לא מחייכים לאחרים

משהו מרגיש קר ומנוכר באוירה. 

יחד עם זאת - אני איתו. ברחבה,בחצר,בחדרים.

חדר הבדסמ ריק. 

חדר.הבדסמ.ריק.

ריק ! 

מה ? 

איפה הקינק? איפה האוירה ? איפה הסשנים?.

כלום. שומם. הוא מחטיף לי כמה ספאנקים ואנחנו יוצאים משם . החדרהשני אנשים מזדיינים פה ושם וזה מרגיש...סתמי ולא סקסי.

בחדר הדארק גם . תור ארוך

 מנסים לפלרטט פה ושם וכלום. אנשים בשלהם.

נכנסים,מתחילים להתמזמז וזה לא זה .אני מתחילה להתעייף ולאבד ריכוז 

שוב לחצר ,עוד סיבוב? 

יאללה הביתה. 

אני לא מרגישה טוב ....

כמעט ומקיאה בדרך . 

הוא ממהר להביא אותנו הביתה ואני פושטת את הבגדים ונכנסת למיטה . מתכרבלת בזרועותיו ונרדמת.

מאוכזבת שמאכזבת כי הסין תמיד היה חרבו דרבו לי.

אבל בלי אוירה בדסמית...המיניות שם סתמית ושואו וראווה  בלי עומק,בלי חיבור. 

הבוקר יעבור בבלגן לא חיובי. אני באמת לא מרגישה טוב והגוף שלי מגיב בהתאם. 

עד שלא מתקלחת ושותה המון ,לא באמת מצליחה לישון טוב .

כבר שעות צהרים כמעט ואני מענגת אותו . מרגישה ממש צורך במגע שלו ,בחיבור איתו ,להרגיש את הכוח שלו ,להרגיש את הרכות שבו כשהוא נהנה ,לשמוע אותו גונח את הגמירה שלו ולרעוד כשזה קורה ,כשהגוף שלי מאבד שליטה.

אני עם סחרחורות ואנחנו שוב בבינג' . נחה לידו בסלון ..

צריכה כבר לחזור הביתה ולא מסוגלת לזוז. 

טלפון הביתה . יודעת שחיכו לי ואני מאכזבת,הדיסוננס המעצבן הזה.

לעשות מה שבא לי מול מה שחייבת לעשות. 

הפוכית כבר תתן לי בראש על זה.  

נרדמת לידו ומרגישה אותו רוכן אליי לנשק אותי. פוקחת עיניים לחיוך שלו. הכל בסדר עכשו . 

בבוקר נקום מאוחר ושוב נעביר את היום בסקס בוקר מופרע וחזק ומעורר ונגלוש לצהרים ביחד .

יכולה להתרגל לזה ... 

מה אני צריכה יותר ? חלום שהתגשם.

להיות איתו 24/7 ,זה לא מובן מאליו שהכל מסתדר במקום ,בשקט ,ברוגע, באהבה ומיניות מחוברת,שליטה ,קינק ,צחוק,תחושת חופש  וזו רק התחלת הרשימה.

בערב אמורה לנסוע הביתה וכבד לי בלב 

אבל קודם- מפגש עם זוג חברים.

וזה פוסט שצריך להכתב ברוגע ובריכוז..

בינתיים חזרה לנושא הראשי- הסינאטיקס.

אולי ניקח הפסקה ממנו בינתיים אלא אם נדע מראש שנגיע עם חברים.

מעבר לכל הסערות החיוביות האלו ,גם החיים עצמם קורים להם לאיטם.

המלכה האם שוב  בבית חולים ,להליך והשגחה .

וזה מקפיץ את האלרטים.

באופן אוטומטי אני מפנה את הזמן לגמרי ,דואגת להכל . 

אבל במהלך הסופש כשהכל קורה בפועל - מרגישה שמשהו השתנה. 

אני לא שוהה בבית החולים הרבה זמן . 

מחלקת את הזמן עם האחים ועם בית החולים עצמו .

מגיעה בשישי בערב עייפה ורעבה  ,חולמת למצוא מטבח מסודר ואוכל מוכן  אבל גיליתי שלא. 

אז לפני שמתיישבת אני כבר טורנדו במטבח כולל נקיון ובישולים.

הילדות נרדמות .סרט כבר לא נראה היום.

מקלחת רותחת תחכה למחר . האוכל המוכן נאסף למקרר ואני אספת למיטה לישון. 

המחשבות מתערבבות . על חברות ,חברויות ואכזבות  ,על גברים ,על שינויים 

עד שמגיע 8 לפנות בוקר . גיל מעבר - לא ישנים הרבה מסתבר ואז חיים בעייפות מתמדת. 

הזמן נמתח לפה ולשם ועד שאני מגיעה שוב לבית החולים אני לא מצליחה לשבת שם יותר משעתיים . 

יש לי קוצים בתחת. הוא חזר ואני רוצה להיות איתו.

פפראצי שולחת לי הודעה 'קומי עכשו ותסעי לשם,הכל בסדר ,שימי את עצמך במרכז'

ואני נוסעת אחרי שמוודאת שהכל בסדר והמלכה האם נכנסת למיטה לישון   וזה נראה לי מוזר כי רגילה לבלות שם שעות . 

ופתאום המון דברים עוברים בראש ,ההתמסרות שלי לטיפול שלה ,הויתור שלי על הכל ,המחירים ששילמתי.

זה מוזר לי לחשוב על עצמי עכשו ,לעשות מה שאני באמת רוצה וזה להיות איתו .

שוכחת להתקשר ,מגיעה והוא לא לבד ,מביך אותי ,מזל שטלפון מהילדה מסיט את תשומת הלב .

כמעט מתפתה לשאול אותו אם רוצה שאלך. יודעת שיכעס על זה.

מרגישה רעד בגוף ולא מהמקום הטוב . 

אבל יש לי מקום נכון ? אז מכינה לי קפה ומתישבת איתם. 

היא בוחרת ללכת ואני להשאר .מתנצלת שזה קרה. מחבקת אותו חזק מקבלת אל פי את הנשיפה של העשן . מממ... התגעגעתי לזה. 

אחכ נתכרבל על הספה ואני אקשיב לסיפורים מהסופש.

אבל זה כבר לפוסט אחר . 

תמיד היה קשה לי עם מעברים

למרות שהיו לי המון כאלה בחיים

אבל למדתי להסתגל,

כאילו שיש ברירה ?...

אבל המעברים האלו של להיות איתו ובלעדיו - קשים לי 

לעבור איתו לילה או סופש או מסיבה או מקדש 

להרגיש את החיבור הזה בלב ובגוף 

את החום והחיבוק והנשיקה והעינים הטובות.

את הניתוק הזה מהבית ,מחיי היומיום.

היכן שמנגנון ההשרדות שלי עובר למצב טיסה.

היכן שאני מרגישה בטוחה ורגועה ומוחזקת.

וכשהדלת נסגרת וכבר עולה הגעגוע.

מתישבת ברכב ,עוד לא מתניעה . חושבת על הפעם הבאה שנתראה וזה רחוק וזה הרבה.

קוראת קצת הודעות ויוצאת לדרך.

מקשיבה לפודקאסטים של החברות

ומעדכנת את החוויה שלי . 

חונה בבית . נושמת רגע. תיכף אעלה . עוד חמש דקות

לאסוף את עצמי ,להרים הגנות,

להעביר את המערכת למצב הפעלה בפול ווליום.

זה קשה

זה קשוח

כי בא לי עוד קצת להשאר שם על הספה הרכה ,להניח עליו את הראש 

ולעצום עינים .

אוף אני כזאת חזרת בטחון לפעמים.

צוחקת איתו שכבר יש לו כבר מאגר של שאלות שאני שואלת אותו סתם. 

כי עבורי- צריך אישור לחרדה ,לא לעשות טעויות ,לא לבאס ,לא לטעות ,כדי לא לחטוף איזו תגובה פוגעת. כי זה מה שאני רגילה.

ופתאום צריך להתרגל אחרת. 

- רוצה לצאת הערב ?

-כן

-סטנדאפ? 

-כן 

ומכאן סדרת שאלות שמוציאות אותו מדעתו . והוא לא מבין למה אני שואלת בכלל. 

כי לא רגילה להחליט. 

הוא במצב רוח קצת מוזר ואני חוששת לא לבאס . 

אבל בסוף קונה ואנחנו מתארגנים והולכים. תל אביב  עדיין ריקה . מלחמה וזה. 

יורדים אל המועדון ומתיישבים .מזמינים שתיה ונישנוש. הרגשת נינוחות שכזו . 

הסטנדאפיסטים מוכרים ומצחיקים ובסך הכל עובר ערב מפתיע . במהלך הערב יושבים צמוד ,אני מגניבה מבט הצידה ,נהנית בעצמי מהמופע ומזה שהוא נהנה ומשועשע.

הידיים והאצבעות משתלבות זו בזו ופתאום זה מרגיש הכי טבעי ונוח ומחבר .

אני קולטת שזו פעם ראשונה שיצאנו רק שנינו לבד. בלי חברים ,בלי מסיבות ,בלי מפגשים גדולים.

אני והוא נטו.

ממלאים את החלל בצחוק ,בחפירות וגם בשתיקה ,במוזיקה ברקע. 

מ

חוזרים הביתה נמרחים על הספה . אני מעסה לו את הצוואר התפוס והכתפיים. 

נהנית ששוכב לפניי ומתמסר למגע. נהנית לפנק אותו ,להעניק ולא במעט עבור כל מה שהוא נותן בתמורה .כי הוא נותן לי המון . 

אז הוא שוכב שם ומדברים בשקט .

עד ש...

עד ש...

עד ש- הוא מתחיל לשלוח ידיים אחורה ומתחיל ללטף ולגרות ולצבוט

והלך המסג' והלך הנעים וכל הגוף שלי עובר למוד אחד - סקס. ועכשו .