איה

לא יודעת. לפעמים אני גם עייפה מלהיות אמיצה. לפעמים עייפה מלפחד. 

לא רוצה לפחד שישבר לי הלב שוב. 

עייפתי מלתקן אותו שוב ושוב ולנסות עוד פעם מחדש. 

פעמים רבות אני משתמשת בדימוי שכבות הבצל בחיים כדי להסביר שיש הרבה אפשרויות לבחור איך להגיב ואיפה להיות. לא רק אפשרות אחת נכונה.  

אתמול אמרת משהו שלקח לו זמן לחלחל אצלי, ואז הבנתי, הצלחנו להגיע עוד יותר עמוק. לחדור עוד שיכבה. כזו שלפני שזה קרה שכחתי מקיומה. 

ויחד עם הגילוי הגיע הפחד. הפחד מלב שבור. 

אז נכון. אומץ הוא לא - לא לפחד. אומץ הוא להתגבר על הפחד. אבל עדיין הייתי מעדיפה (גם אם אני יודעת שזה לא אפשרי) להיות במקום יותר וודאי. עם פחות סימני שאלה. המציאות לא שואלת אותי מה הייתי רוצה. אבל רק לייתר ביטחון, שאולי יש אלוהימה שמקשיבה, אני אומרת, שאני רוצה איתך.