איה

Ollie​(נשלטת) - כל אחת שמחזיקה חשבון בנק נהנית מפירות הפמיניזם. לא כל אישה שנהנית צפירות הפמיניזם היא פמיניסטית.
כמו שלא כל יהודי באירופה של המאה שעברה, שנהנה מהשפעות פעילות הפרטיזנים, הוא פרטיזן.

איה74 - אולי, יש הבדל בין הדוגמא שנתת לשלי.
בעיניי פמיניסטיות שירטטו קו בחול. הן יצרו סיטואציה שלא היתה קיימת קודם. הזכות להחזיק בחשבון בנק ולהצביע.
יכול להיות שרובנו עושות את זה היום כדבר מובן מאליו. ובעיניי זו עדיין חציה של הקו שבחול. והאופציה עדיין קיימת לעבור לצד השני בחזרה.
זה לא דומה בעיניי לחיות בעולם שבו כוחות פוליטיים יוצרים מציאות מסויימת כזו או אחרת, אבל בכל רגע נתון יש רק מציאות אחת.
אולי אם את חושבת שיש רק מציאות אחת, זה בגלל שכמה נשים אמיצות עשו עבודה ממש טובה.

Ollie​(נשלטת) - אני ממש לא חושבת שיש רק מציאות אחת, גם כיום. לא יודעת איך זה קשור למה שאמרתי.
אבל פמיניזם זו תפיסת עולם מסוימת, וקידום תפיסת העולם הזו. ותפיסת העולם שנקראת פמיניזם היא לא רק "לנשים מגיע מה שמגיע לגברים, למשל חשבון בנק", אלא תפיסת עולם לפיה *אין* שוויון בעולם. פמיניזם היא תנועה למלחמה בפטריארכיה ובדיכוי נשים.

עם כל הכבוד לנשים שנהנות מפירות עמלנו (העמל שלנו, הפמיניסטיות. ואני מודה שהעמל שלי הוא כאין וכאפס לעומת העמל של פעילות פמיניסטיות שזו העבודה שלהן, ובכל זאת, אני כוללת את עצמי על העמל היחסי שאני משקיעה במאבק הפמיניסטי), זה לא הופך אותן אוטומטית.
קחי לדוגמה את עורכות הדין שמייצגות אנסים, תוך מלחמה איומה בנפגעות העבירה, כולל כל הפרקטיקות השוביניסטיות המזעזעות שחלק מהסנגוריות נוקטות בהן. מדובר בעורכות דין שמתחקרות נפגעות עבירה על עברן המיני, על מה הן לבשו, טופלות עליהן שהן "ביקשו את זה" ועוד.
מדובר בנשים שנהנות מאוד מפירות הפמיניזם. נכון, ללא המאבק הפמיניסטי שנים אחורה, הן לא היו יכולות להחזיק חשבון בנק, שלא לדבר על להיות עורכות דין. אבל הן לא פמיניסטיות. הן משת"פיות של הפטריארכיה, הן נשים בזויות, והן ממש ממש לא פמיניסטיות.

איה74 - אולי הן פמיניסטיות בדרכן.
כי הן מממשות את הזכות לבחור.
ואת החרות להתנהג בצורה בזויה.

אולי אני זקנה מידיי, אולי למדתי יותר מידיי הנדסה ופחות מידיי מגדר (כן הלכתי לקורס מיגדר כסטודנטית חופשית סימסטר אחד, זה דיי מתבקש כי הייתי הספונסרית של הפעילות של קל"ף בקמפוס באותה שנה).
הפמיניזם שלי הוא האחריות האישית (לא מצפה שמישהו ידאג או יממן אותי) והכרת התודה שהאופציה הזו קיימת עבורי.
אני לא יודעת להגדיר עבור אחרות אם הן פמיניסטיות או שובינסטיות.
אני רק חושבת שאולי יש כמה כאלו שבמחשבה מעמיקה לא באמת היו מוותרות על הזכות לשווין שלהן באופן גורף. ל 5% מהזמן וכל עוד זה רק במיטה זה בסדר. אבל לא באמת.
ואני רק יכולה לנחש איזה צד בחול הן היו בוחרות.

Ollie​(נשלטת) - אין לי ספק שרוב ככל הנשים היום לא היו מוותרות על פירות הפמיניזם (כלומר, אני מסכימה עם מה שכתבת בסוף ההודעה שלך).
אבל מבחינתי זה לא הופך אותן לפמיניסטיות.
אני לא מחליטה בשביל אף אחת אם היא פמיניסטית. הן מחליטות, באמצעות ההתנהגות שלהן והדעות שלהן, שמכתיבות אם הן נכנסות להגדרה האובייקטיבית של פמיניזם, שלא אני המצאתי, אבל היא קיימת, או לא.
יש משמעות למילים, לפמיניזם יש הגדרה מילונית, ומאמרים ומחקרים ודורות של כתיבה.
כמו שאני לא סינית, לא ימנית, לא דתייה ולא טבעונית, כך הנשים שתיארתי קודם (לדוגמה) הן לא פמיניסטיות.