לפני 3 שנים. 10 בינואר 2021 בשעה 9:39
שכנראה דבר לא ישכיח אותם.
טריגרים אקראיים (האם הם באמת אקראיים ולא מקריים?) מטביעים אותי ביגון מיותר, כזה שאני לא מצליחה להתנער ממנו בקלות. ועל כל רגע של תחושת השג אני מפצה ברגעים ארוכים יותר של תחושת ניצחון עניים שהופכת מהר מאד לאכזבה.
מנסה להיזכר מתי חיי הרגישו לי שלמים והגיוניים ומלאי מטרה ולא תחושה מתמדת של אילתור ופשרה, לא מצליחה להזכר. מתי משהו היה קל? ופשוט? וברור?
ואם כבר כאב, אז לפחות שיהיה משולב בהנאה מסויימת.
