לפני שנתיים. 28 בנובמבר 2021 בשעה 10:39
כתבתי את לא מעט, פשוט כי זה נכון. וכל פעם אני מגלה מחדש עד כמה.
קצת כאב זה כיף. אני בעד זיון פראי.
אבל כאב ממש? כל זה לא עושה לי דבר, אם זה לא מחרמן אותך עד חירפון שלך. האמת שהכאב עצמו ממש לא הכרחי בעיניי, אני מעדיפה דברים אחרים, כמו חוסר אונים והשפלה (ואז כאב הוא רק האמצעי) ובעיקר אני אוהבת את המבט שמתלווה לזה. כשמתקלפות השכבות המהוגנות ואנחנו מרשים לעצמנו להוציא את הצד הבלתי מתורבת שלנו החוצה.
