איה

מקהה רגעים של כאב על ידי בריחה. ההבנה נופלת עלי כשאני מוצאת את עצמי שוקלת ברצינות טיסה לאיזו בירה אירופאית במחיר מופקע לשבוע הקרוב. שם אני לא ארגיש את הבדידות, כי אהיה עסוקה במראות חדשים, בחנויות מלהיבות, וגם אעבוד, מהפינה של הגסט האוס, מוקפת באנשים שגילם מחצית משלי. כי הרי מה זה שווה להיות עצמאית אם לא לארוז את הלפטופ שלי ולטוס למקומות אחרים? 

בורחת, במקום לחיות את הרגע כמו שהוא. כואב.