הוא התייחס מאד יפה לבובה שלו. דאג להאכיל ולהשקות אותה. שטף את גופה לפני שישחק בה. במיים נעימים. הוא וידא שהמיים לא חמים מידיי, ובטח לא קרים. שטף את כל הגוף, מרחיק שיער מהפנים, מוודא שהסבון ינקה את כל כולה, מכפות הרגליים ועד הפנים, אבל חלילה שלא יכנס לפה או לעיניים. הוא השתדל ככל האפשר שאפילו לא יכנס שמפו לאוזניים בזמן שחפף את שיערה וזה לא פשוט כשמישהו אחר חופף. הוא ציחצח את שינייה במברשת חדשה, סיבים רכים, בזמן שהיא יושבת ללא תנועה על ריצפת המקלחת. זרם דק של מיים חמימים ממשיך לזרום. זה בזבוז של מיים, והוא לא אוהב בזבוז, אבל זה שמר על האוויר חמים. שלא יהיה לבובה קר. הוא עצמו היה לבוש במכנס טרנינג מופשל עד הברכיים שכרגע היה ספוג כולו וללא חולצה. אבל דווקא הבד הדק שנצמד רטוב לגופו ולכאורה לא הסתיר דבר העביר מסר ברור. הערום עכשיו הוא רק פונקציונאלי.
כשסיים לשטוף אותה הוא הקים אותה מהריצפה. סגר את הברז, שם את כל הפריטים במקום. לרגע היא עמדה שם, ללא תנועה, באוויר שהתקרר מהר כנגד העור החם והרטוב שלה. היא הצטמררה מעט. הפיטמות התקשו, העור פיתח חיספוס קל שנועד לצמצם איבוד חום, השרירים התקשחו טיפטיפה. הנשימה התקצרה רק קמעה. כל השינויים האלו קרו בשניות המועטות שהוא הקדיש לסידור חדר האמבטיה. ואפילו שהוא לא הסתכל עליה, הוא היה מודע לכולם. ואז עטף אותה במגבת ענקית ורכה. ועל השיער הוא כרך מגבת נוספת, קטנה יותר, אבל רכה לא פחות. הוא העמיד אותה על השטיח הקטן הזה בחדר האמבטיה, רואה איך טיפות קטנות שברחו מהמגבות זולגות על גופה. טיפות מקצות השיער מטפטפות על השטיח. הוא מעמיד אותה עם הפנים לכיוון האור שבחדר האמבטיה ומורח לה קרם פנים, בעדינות. גם על הצוואר ומפתח החזה. מארגן מחדש את המגבת הגדולה ומנגב היטב את גופה. מכף רגל ועד הצוואר. מהדק שוב את המגבת לשיער.
הוא מוליך אותה לחדר השינה. לשטיח שליד המיטה. גם הטמפרטורה בחדר נעימה. חשוב לו מאד שלבובה יהיה נעים. 3 נרות מפיצים כמות אור מדוייקת. התריס בחדר אומנם מוגף לחלוטין, וגם החלון סגור ומעל יש וילון כבד. כולם יוצרים אשליה שהחדר יותר אטום ומבודד מסתם חדר בדירה רגילה. השטיח סופג את הצעדים שלהם. הוא מסיר את המגבת ממנה ומוציא מאחת המגרות קרם גוף ומורח על גוף בתנועות ארוכות. מספיק כדי לכסות את הגוף ולהחזיר את הלחות שאבדה במקלחת, אבל לא הרבה מידיי. היא ממשיכה לעמוד על השטיח ללא תנועה. עד ששאריות קרם הגוף יספגו הוא חוזר למקלחת. מסיר את הטרנינג שנרטב וכבר התקרר, שוטף את עצמו בזריזות ורק חצי מתנגב. בניגוד לזמן הארוך שהקדיש להכנה שלה, לעצמו הוא מקדיש זמן מועט. הוא חוזר לבדוק את מצבה. היא עדיין עומדת שם. הוא מסיר את המגבת מהראש והשיער עדיין לח מידיי, כמעט רטוב. אז הוא מייבש אותו במייבש שיער, מקפיד שהאוויר החם והרועש לא יגיע לפנים כמעט כל הזמן. למעט רגע אחד שהוא מרשה לעצמו לשחק איתה. בכוונה הוא מכוון את האוויר החם לפנים שלה, רק מעט, רק לרגע, לפני שזה נעשה ממש לא נעים. הוא עומד מולה מעיף אוויר חם וחיוך דקיק מתגנב לקצות הפה שלה. היא מחייכת בעיקר עם העיניים. לרגע הם עומדים שניהם, חולקים חיוך והמבטים שלהם מצטלבים. הוא חוזר לייבש את השיער שלה, מעביר בו אצבעות לוודא שהכל כראוי. הוא מסיים ומחזיר את מייבש השיער למגירה. בודק שהבובה שלו כמעט מוכנה. מעט גלוס כהה להחזיר צבע לשפתיים. ועכשיו היא מוכנה. הוא מסתכל בסיפוק. מחייך. היא מחייכת בפנים. מרוצה שהוא מרוצה. רואים שהיא מחייכת בעיניים שלה.
הוא עומד מולה מרוצה. ערום. נושם עוד רגע ואז גופו, ובעיקר מבטו, מתקשחים.
הוא מניח אותה במרכז המיטה. מהדק את גפייה בשרשרות כבדות. הברזל כבד וקר ומהודק בצורה שאינה נעימה. והאיברים שלה פרוסים והיא עדיין שקטה אבל כבר לא מחייכת עם העיניים. הוא מוצא מאיפשהו את התחתונים שלה ודוחף לה אותם לפה. היא כבר לא בובה נקייה ויפה ועטופה. עכשיו היא כבר צעצוע. הוא סותם לה את הפה עם מסקינטייפ וכורך עוד כריכה סביב הראש והשיער שדאג עד לפני רגע שיהיה מושלם, כשהתחתונים בפה שלה היא בעיקר דואגת להמשיך לנשום. שהתחתונים לא יחסמו את קנה הנשימה, נושמת בכבדות מהאף.
"את תיכף תראי למה הייתי חייב לוודא שהפה שלך סגור היטב ושמשהו יעמעם את הקול. אין מצב שלא תצרחי עם מה שאני הולך לעשות לך".
"בואי נבדוק כמה זה באמת מעמעם את הקול" הוא אומר לה ומכה אותה. כף ידו נוחתת על גופה בסערה קצרה של סטירות ומכות ואגרופים בכל מקום מהפנים, החזה, הצלעות והבטן שלה. הצעקות שלה נבלעות על ידי הבד ודמעות מציפות אותה. הוא מרוצה. זה רעש סביר. אפשר להמשיך במלאכה.
היא לא רוצה להיות שם. היא צעצוע אזוק, מהודק וחסר אונים על אמת מול גבר שחשבה שהיא מכירה. הוא מוציא ידית של סכין מנתחים מהמגירה, היא יודעת מה זה. ואז גם את הלהב החד פעמית שמתחברת אליה, להב מס 10. מוציא במיומנות מהאריזה הסטרילית ומחבר בלי לגעת בסכין עצמה.
והוא עומד מעליה, בוחן את בשרה. הוא מרוגש, הגוף שלו דרוך, אבל ללא זיקפה. הפוקס הוא כרגע אצלו בראש ובמה שהוא הולך לעשות לה. ובכמה שזה הולך לכאוב לה.