איה

של בוקר. על מבחר שלם של נושאים, שאף אחד מהם לא מתגבש לכדי רעיון מלא. גם לא "מה בא לארוחת בוקר?" והאמת שהמטבח כלכך נקי ומסודר שאני לא בטוחה אם זו השראה לבשל או שאני דווקא מעדיפה להשאיר אותו במצבו הנוכחי?  

(והאם זה דימוי? או מטפורה? או שאין כאן שום דרש וסוד, רק פשט). 

ממשיכה עם ההתנזרות שבחרתי לעצמי, ולהפנות את האנרגיות כלפי עצמי. פעם ראשונה מזה זמן רב יכולתי לסכם את השבוע בנימה אופטימית של סיפוק. אני פשוט צריכה לזכור, החוכמה היא להמשיך לנוע.