איה

וחסרת סבלנות וחסרת חמלה. 

לאנשים שמנסים להכנס לחיי כשהשיווק העצמי שלהם מתבסס על "אני דפוק (או סתם לא מתאים לך) ואני לא אתן לך את מה שאת רוצה, אבל תאהבי אותי בכל זאת". פעם הייתי קונה את זה. כי כולנו דפוקים וכולנו שרוטים ואיש לא מושלם. 

ולמען האמת אני לא אוהבת להתבוסס ברגשות האלו. של הדחיה, של ה"לא" הנחרץ, של רשימת החוסרים והפערים (שונאת את זה בערך באותה מידה שאני שונאת להרגיש דחויה ולא ראויה). 

מעדיפה לחיות את חיי (בשאיפה להכי טוב שאצליח) ואם יהיה מי שיוסיף להם, אז אחלה. זה ישמח אותי ממש. אבל זה לא כזה קריטי. יש גם הרבה כיף בלישון באלכסון. 

(מערב ראשון בתמונה פוטגנית מהבוקר)