איה

חיה מתחת לעור. 

אני עדיין שם, לצד הגירסה החדשה שלי שאני עובדת עליה. 

אני עדיין אוהבת את התחושה של להוציא גברים מדעתם.

אני עדיין מחכה להרגיש קטנה, ועטופה ומחובקת. 

ואני חושבת שלראשונה בחיי, אני לא פועלת מתוך מאבק, והלב שלי כבר לא שבור (אבל אני עדיין זהירה). ואני יודעת שכמו שדברים אחרים מתחילים להגיע, גם זה יקרה יום אחד. בנתיים אני מנצלת את הזמן הפנוי לחלומות (ועשיה) כי כידוע, הצלחה בין לילה היא תוצר של הרבה שנים של עבודה קשה 🙂