איה

כל בוקר קמה אשה. מבטה נחוש. עוטפת ילדיה בחום ואהבה. מאכילה ומלבישה. ופונה לעמל יומה. 

מתחת לבגדים, צמודה לירכה בכל עת, סכין קטנה.

אתם מדמיינים כלי ראווה מעוטר בפיתוחים. הולם את ידה, את נועם הליכתה ורכות עורה.  

אך זו סכין קטלנית ושימושית. פשוטה, מדוייקת מאוזנת שטעמה דם לא אחת.  

מי ימצא את עצמו עם להב צמוד לצוואר? 

אבל חשוב עוד יותר מי יצליח לפרוק אותה מנשקה?