היה לי פרופיל אמיתי באתר הכרויות. והיה כתוב שם שאני מחפשת מישהו אמיתי. גבר שלא מפחד מאשה חזקה שעברה כבר כמה דברים בחיים. שיודע שבסופו של יום גבר מגן על האשה שלו ודואג לה, בתמורה להתמסרות אמיתית. שלא ישחק איתי במלחמות של מי יותר אלפא (שניינו נפסיד במלחמה הזו), אלא ידע להעריך אשה עצמאית.
אם היה לי אומץ, הייתי מעיפה מחיי את כל המערכות היחסים החלקיות. את כל הזיונים-על-הדרך ואת שאריות משחקי הצייד.
אם הגוף שלי היה מאפשר לי להיות חזקה כמו שאני יודעת להיות... אבל הגבירה האכזרית שלי, פיברו׳, שמזכירה לי את מקומי, שמכריחה אותי לדייק במעשיי, לעצור ולנשום כשאני רוצה לרוץ קדימה. לנשוך את השפתיים ולבלוע את האגו כי במקום לטרוף את העולם כמו שאני באמת יכולה אני צריכה לגייס כוחות על רק כדי לחיות חיים רגילים. אז איך, עם כזו גבירה, אני אמצא גם מקום לגבר בחיי? זו שלקחה ממני את כוחות העל שלי, והשאירה אותי אישה ככל האנשים.
אם היה לי אומץ וכח הייתי חייה חיים אחרים. במקום להאבק כמו אסורה חייה בתוך פשרות. רואה את הימים חולפים בעיניים כלות.
לפני 7 שנים. 15 במרץ 2017 בשעה 8:36