כזה שעוד לא היה לי.
פרקיי ידיים קשורים לקרסוליים. תחת באוויר. פה חסום על ידי שכבות של מסקינטייפ. שדיים מהודקים בחבל. סגולים מרוב הידוק.
אטבים. אני שונאת אטבים. 2 על כל שד. עוד 4 או 6 על הגב. לא נקודה מיוחדת. סתם שיכאב לי עוד בכל תנועה.
ספנקים על התחת. הוא שורף. אתה אפילו לא אומר לי להחריש. בא לך שיכאב לי. ואתה ממשיך עד שדמעות מציפות את העיניים שלי. ואז השוט. על הירכיים. בשלב הזה הדמעות כבר זולגות חופשי. אני כבר לא מתחננת שתפסיק אפילו. רק נמצאת שם, כואבת בכל מקום אפשרי.
אתה עוצר. מלטף לי לרגע את השיער בעדינות. והגב.
ואומר לי "עכשיו נתחיל, עכשיו יכאב לך בגללי"
אתה מראה לי עוד אטבים.
הפעם על השפתיים של הכוס.
והדמעות שוב זולגות.
מעולם לא הייתי עקודה ככה. כואבת ככה.
ואז אתה מתחיל עם אצבע אחת בתחת. בכח. לכל הכיוונים. אני מיללת. תחת אצלי זו נקודה מאד רגישה. עוד יותר, כי גם לא הרשת לי להכין אותו. ולמרות שאני יודעת שאתה לא נגעל, אני מפחדת להיות לא נקייה.
"שחררי, סתם כואב לך, תתמסרי" ואני מנסה לנשום בתוך כל הכאב. אתה מוסיף עוד אצבע, דופק אותי. משחק עם האטבים על הכוס. על השדיים. דוחף לי את הפנים למזרון. מוודא שאני מייללת כמו שצריך. ממשיך לדפוק. "את רואה, תראי כמה את מקבלת" עכשיו אתה דופק אותי עם בקבוק בירה. "את סתם זונה זולה, שדופקים בתחת עם בקבוק. תראי כמה את רטובה, זונה". אתה מוציא את הבקבוק מהתחת שלי ומצמיד לי אותו לאף "כמה שאת מסריחה".
"תראי איזו זונה את, בטח יקח לי דקה להגמיר אותך ככה עם הכוס פתוח לרווחה". ואתה דוחף אצבעות ומתחיל לדפוק אותי. לא כדאי לענג. אלא כדי להכאיב. עמוק וחזק. לוחץ שיכאב. לא גניחות יוצאות ממני. אני מוציאה צליל אחד ארוך מעומק הגרון. מחכה שמשהו בגוף יקרה וישחרר אותי מהמצב הזה. שאגמור. שיפסיק לכאוב לי. רק שמשהו ישתנה. אבל אתה מכיר את הגוף שלי ועוצר. לוקח לי שניה להבין שלא תגיעה שום הקלה. הדמעות שוב זולגות. אפילו נזלת מהאף. וקשה לי לנשום גם ככה עם פה חסום. אתה נעמד מאחורי. משפשף את הזין הנפוח והקשה שלך את חור התחת שלי והכוס הפעור. שאני אדע בדיוק מה אני הולכת לקבל ואיפה, כאילו שאני לא מכירה את הזין שלך. זה לא הזמן לאבד אותי בתוך הספייס, כי למרות שאני מנסה לברוח אתה רוצה אותי נוכחת. עוד כמה ספנקים שורפים מהגיהנום. עוד 2 אטבים על הגב.
"יופי, עכשיו את איתי. תתחילי לספור כל תנועה שלי. ב 10 הוא יהיה הכי עמוק בפנים" מורח יריקה ומתחיל לפלס את הדרך לתוך התחת שלי. אני צועקת. "את לא סופרת ואני אצטרך להתחיל הכל מהתחלה". אני סופרת. מהגרון. כי הפה שלי חסום עם המסקינטייפ. לאט לאט אתה חודר. סניטמר אחר סנטימטר. ואני נאבקת בך כל הדרך. בכאב בכל הגוף. ובעצמי. כי אין כל דרך לברוח. רק להיות נוכחת בכאב שאתה מעניק לי. סופרת ובוכה ונחדרת.
"אוף התחת שלך כזה טוב, זונה. כזה הדוק. הרי בסופו של דבר באתי להנות. לא רק לחנך אותך. אז עכשיו אני אזיין את התחת המתוק שלך. מותר לך לצעוק אם את רוצה". וזה מה שאתה עושה. מזיין את התחת שלי. עמוק. חזק. מהר. ואני רק מחכה להקלה שלא באה. מנסה, ללא הרבה הצלחה, להרפות, לשחרר, לרחף. רק לא להיות נוכחת ברגע. ואני שומעת אותך מתענג. קולות ההנעה שיוצאים ממך. תנועות האגן שלך. "אל תברחי לי עכשיו, אני הולך לגמור לך בתוך התחת. תהנהי שאת מבינה" אני מנסה להנהן. רק רוצה שזה יגמר. "הולך לכואב לך עוד קצת. אני רוצה גמירה חזקה" ואתה מושיט יד ומשחק עם האטבים על הכוס שלי. ועל השדיים הסגולים והנפוחים. תופס לי את השיער בעורף ומצמיד למיטה כדי להחניק את הצעקות שלי כשהזין שלך מפלח לי את התחת. וגם אתה גומר בצעקה. מחזיק אותו עוד רגע בפנים שירגע ואני כבר עוצרת את הנשימה בציפיה שהכאב הזה יחלוף.
אתה יוצא ממני. ועובר לשבת לידי על המיטה. הפנים שלי מרוחות מדמעות ונזלת ושאריות איפור. אתה מלטף בעדינות. ואז תופס את הפנים שלי ומנגב את הזין שלך עלי. הזין שמרוח בנוזלים ורוק והתחת שלי. ואתה מנגב אותו על הלחי שלי ועל השיער.
"כזו מתוקה שאת מסריחה ככה". ונותן לי נשיקה.
