(למרות שהשבת הספציפית הזו לא בדיוק עונה על כל הדרישות. בהחלט לא מספיק קר וגשום).
שבת כזו של להשאר כל היום במיטה. ואני כלכך אוהבת את הדינמיקה בייננו. מספיק זמן ביחד, עברנו כבר את נטל ההוכחה. אני יודעת שאתה יודע להכאיב ולענג אותי. אתה יודע שבשבילך תמיד אתמסר עד הקצה וכל מילה שלך בשבילי היא פקודה. כשאני מתעצבנת עליך (ואין ברירה, אתה גבר, תמיד יהיה משהו שיעצבן אותי) זה לא מאיים על כל הדינמיקה בייננו. לא היינו מחזיקים מעמד ביחד אם הייתי צריכה להלך על קליפות ביצים כל הזמן.
והשבת הנינוחה הזו מתחילה רגוע, ללא תוכניות מיוחדות. ואני קוראת ספר ושותה קפה לבושה בגופיה בלבד ואתה נינוח לידי.
ואז ברגע, משהו אצלך משתנה, ואני יכולה לחוש בזה. מתח קל שנבנה בשרירים, המבט שלך, ברטט האוויר שסביבנו. ובשניה שהגוף שלך מתקשח, שלי נרפה, הרצון העצמי שלי מתנדף ואני לשרותך.
מה תרצה אדוני ממני ברגע זה? אני לא צריכה לנחש, כי אתה לוקח מה שאתה רוצה, מסדר איברים לנוחותך. ואני רכה ומקבלת כי אני אוהבת אותך. אוהבת לראות אותך ככה, הגבר שלי. אוהבת להרגיש אותך.
תודה אדוני שהרשת לי להיות לשרותך.
(וכן, ברור לי לגמרי, חתיכת בנשלזונה, שזו הולכת להיות שבת של התעללות ומניעת גמירה, אני עדיין אוהבת אותך).