לפני 6 שנים. 10 בדצמבר 2017 בשעה 6:27
שקופה ובלתי נראת. מתגשמת רק כשצריכים ממני משהו, או כדי לגעור, הרבה לגעור ולפעמים גם חבטה. בלי ביטחון כלכלי, בלי ביטחון בעתיד. בעיקר עם הרבה הדחקה. תחושת תלישות כזו של מי שלא יודע איך באמת יראה החודש הבא. למצוץ היה חלק מהמטלות. הוא מסיים משהו עוד 20 דקות ואז הוא יקבל לליקוק בייצים ומציצה. את גרה בבית הזה וככה דברים מתנהלים. עכשיו תעופי לי מהעיניים. זוחלת על ארבע מתחננת על נפשי, קוברת את עצמי על הפרקט. לא התקבלה המחילה. עונש עבודת פרך ביום ומסרקות ברזל לנשמה בלילה.
חוזרת שוב ושוב לאיפה שאיני רצויה. תופת הוא אזור הנוחות.
