היא אומרת שכל מה שאני צריכה זה לשכב על הגב ולאפשר לו לזיין אותי. הוא, הוא גבר שאני לא מכירה ולא בטוח שהייתי נכנסת איתו למיטה אם היינו רק שניינו. לכן בין כל האפשרויות שהיו לה, היא בחרה אותו. כי זה מה שבא לה. לראות אותי עושה בשבילה את מה שהיא ביקשה, גם אם זה קשה לי.
והיא יודעת שלא נוח לי בסיטאציה. אז היא מתיישבת ליד הראש שלי, ומלטפת את הפנים שלי והשיער בשעה שהוא גוהר מעלי. היא בחרה את התנוחה הזו שאראה אותו. היא משעינה את הראש שלי על הירך שלה כדי לוודא שאני לא מפספסת דבר. וכשהוא מוצץ ומתענג על פיטמה אחת היא צובטת בכח את השניה.
"אני מבקשת שתרד לה. תלקק טוב טוב. כי היא שונאת שיורדים לה. אז תעשה עבודה טובה". אני באמת שונאת שיורדים לי ואני מתכווצת כשהוא מפסק אותי. היא נשענת על הידיים שלי, שנמצאות מצידיי הראש, לוודא שאני מבינה שהתפקיד שלי ממשיך להיות פתוחה ומאפשרת. ממשיכה ללטף אותי ומחזיקה לי את הראש שאראה את הראש שלו בין הרגליים שלי. הגוף שלי מגיב, אני רטובה, למרות שבראש ובבטן אני לא רוצה. לא רוצה. לא רוצה אותו. לא רוצה שיחדור אלי. רוצה רק אותה. והיא מתענגת על הצייתנות שלי. ואז היא מבקשת ממנו בדיוק את זה (היא תמיד מבקשת. היא לא מורה, לא מצווה, היא מבקשת. יפה. ובאופן שאינו משתמע לשתי פנים) והוא עולה מעלי, במסיונרית, וחודר לכוס שלי שדאג להרטיב היטב היטב עם הלשון שלו. ולי אין לאן לברוח. גם לא במחשבה. והיא רואה את חוסר הנוחות ואומרת לי כמה טובה אני כשאני ממלאת את הבקשות שלה. וכמה יפה כשאני מזויינת ככה, בשבילה וכמה זה מחרמן אותה.
בהינף אצבע היא מסמנת לו והוא משנה תנוחה, ממשיך לזיין אותי אבל כך שיהיה לה את המקום הראוי לה. ועכשיו היא זו שגוהרת מעלי, בפיסוק, ואומרת לי "תעשי את מה שאת עושה כלכך טוב. רק אני איתך פה עכשיו". ואני טובעת בתוך הכוס הנוזל שלה.
