לפני 5 שנים. 20 במרץ 2019 בשעה 20:02
הוא אמר לי את זה אתמול.
זה אמור להיות דבר טוב, לא?
אני מושלמת בעיניו.
אני מושלמת, אז איני צריכה דבר, היות ואני שלמה כבר.
כפסל חלק, פגעיי החיים אינם יכולים לי. אני ניצבת שם, מושלמת, איתנה.
המחיר שאני משלמת על כך שאני מושלמת, הוא אמר, על כך שאני תמיד יודעת מה להגיד, מה לעשות....
כמה שטויות אפשר להגיד במשפט אחד? הרי את סלחנותי לחולשות אנושיות למדתי קודם כל על ידי זה שלמדתי לסלוח ולקבל את שלי.
וגם כשהוא ראה הוא לא שאל,
מה אני צריכה?