בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

נרקומנית של מילים

כותבת בשבילי
כותבת את עצמי...
לפני 5 שנים. 7 בדצמבר 2018 בשעה 12:28

לומדת על עצמה כל יום משהו חדש

מחייכת בלי הפסקה

למרות הכאב שבפנים

אף אחד לא יודע כמה היא שרוטה

ודפוקה

הולכת עד הקצה..

עם תיבת הפנדורה 

והרעש בראש

 

 

אדון חזק ומקועקע​(שולט) - תיזהרי מאלה עם עיניי הרנטגן….
הם רואים את השריטה העמוקה…
לפני 5 שנים
שלגיה לבנה​(אחרת) - אל דאגה...
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י