"אתה הורג אותי, תחליט מה אתה. שולט? אחר? סתם דוש? תבחר: או שאתה דופק אותי מאחורה בשירותים של הפאב ומשפריץ לי בגרון בלי לבקש רשות או שאני מביאה אותך לפגוש את ההורים. אי אפשר גם וגם!"
"נראה לי פשוט השוטטות פה הרסה אותך. האמת לא כל כך מורכבת: אני פשוט סוטה רומנטי."
***
"די, נו. פשוט תודה בזה. אתה רומנטיקן, ולא סתם רומנטיקן, רומנטיקן חסר תקנה."
"שטויות. סתם אוהב לישון כשמשהו חמים לצדי - איפה הרומנטיקה בזה? אני מתכסה, לא רומנטיקן."
"במה אתה מתכסה?"
"בבחורה, אני נרדם ככה יותר טוב. ככה זה מאז גיל 16."
"ואין בזה שום דבר רומאנטי לדעתך?"
"שום כלום. האבולוציה לימדה את בני האדם שייטב להם לישון צמודים כדי לא לקפוא בקור, ואני פשוט לא הולך נגד הטבע. אולי בתחילת הערב היא תזחל רטובה על רצפה קפואה, אבל בסוף תמיד יחכה לה חיבוק חם וסטירה אוהבת."
"נו בסדר, אז אתה רומנטיקן אבולוציוני. זה לא משנה."
"מה יהיה אתך תגידי? את מתכוונת להמשיך להציק לי? לא, לא. להציק זה אנדסטייטמנט. את רודפת אותי, זה מה שאת. "
"אני פה כדי לומר לך את מה שאתה לא מעז, אז כן."
"בסדר גמור, תציקי או תרדפי כמה שאת רוצה, רק אנא ממך תניחי לסוגיית השינה. אוהב לישון מחובק כי ככה. לא צריך לנתח כל דבר."
"אזרום אתך, אתה סתם ישן מחובק עם סתם בחורות שקר להן. איך אתה מתרץ אבל את ארוחת הבוקר המפנקת?"
"איזו ארוחה? על מה לעזאזל את מדברת?"
"זאת שאתם אוכלים ביחד במרפסת."
"אם הייתי חודר אליה מאחורה על הבוקר בלי התרעה עד שהיא לא הייתה יכולה לשבת, זה היה נחשב מספיק לא מפנק בשבילך?"
"תלוי. עם חומר או בלי?"
"בטח שעם, מה השתגעת?"
"נו רואה. בטח גם הייתם יושבים לאכול במרפסת אחרי, אתה חסר תקנה אמיתי אני אומרת לך."
"זו בחירה שלך לקרוא לזה 'ארוחת בוקר רומנטית במרפסת' כשמה שזה בפועל זה היא אוכלת כל טוב עם ידיים קשורות מכף היד שלי. כן? עדיין רומנטי בעיניך? עם הביצת עין שמטפטפת מהסנטר?"
"את האמת?"
"רק את האמת."
"חד משמעית כן. מרטיב בטירוף ועושה לי קצר במוח."
"תסלחי לי אבל את דפוקה לגמרי. אני מצטער, אבל זה שיש קורלציה בין דברים שמרטיבים אותך לבין דברים שאת קוראת להם רומאנטיים לא אומר שהם רומאנטיים."
"אוקי. בוא נמשיך. משלם עליה או לא משלם עליה בדייט?"
"ברור שמשלם."
"רוצה להסביר למה?"
"סתם שוביניזם, קונה אותה. לא משהו מתוחכם. שאלה הבאה."
"רגע, רגע, רגע. מה זה קונה אותה?"
"בדיוק כמו שזה נשמע."
"זה נשמע כאילו בסוף הסקס אתה דוחף לה שטר של מאתיים לפה."
"זה לא רחוק מהמציאות, אבל לרוב אני בכלל לא עושה את זה, אבל כשאני עושה את זה אז זה עם שטר של עשרים ואני גם מבקש עודף. פשוט מעשה גועלי, מהרגעים שאני מפתיע אפילו את עצמי תאמיני לי..."
"אתה יודע שאם הייתה עושה לי את זה לי אז הייתי מתפוצצת לך מצחוק בפנים ודוחפת לך את זה לנחיר?"
"קודם כל בעניין הצחוק כנראה שהייתי מקדים אותך, ומהרגע שהיית רואה שזה מצחיק אותי היית כועסת, וכשאת כועסת את מאבדת שיקול דעת ואז את קלה לתמרון מתמיד. קיצור, הימור שלי שפשוט היית בשוק טוטאלי, מהר מאוד היו עולות לך דמעות והייתי מביא ביד על העלבון שלך כמו ששנינו אהבנו. אבל אני לא פוסל גם שפשוט היית מתפרעת ומקללת כמו חולת נפש. בכל מקרה, צוחקת לא היית."
"עזוב, אתה מקרה אבוד. דלת לאוטו?"
"מה אתה?"
"מה מה אתה?! פותח או לא פותח?"
"ברור שפותח, לא רק פותח, פותח וחוגר אותה!"
"אוי זה כזה מקסים, איזה דדי חמוד אתה תאמין לי..."
"את יודעת מה הן בדרך כלל אומרות כשאני עושה את זה?"
"מה?"
"תלוי בגיל שלהן, אבל זה בדרך כלל משהו בסגנון של 'אני חושבת ש-15 או 25 שנה לא חגרו אותי'. "
" אוקי ומה קורה בהמשך הנסיעה? "
"זה תלוי, לפעמים רק מבטים שמצטלבים במראה כשהיא יושבת מאחורה. פעם אחת היא אחת מפעם ישבה במושב הקדמי, עלינו על איזה כביש, דחפתי לה יד, פתחתי חלון בנסיעה ושאלתי אותה של מי היא כשיד אחת על ההגה ויד אחת בתוכה."
" אוי, גועל נפש הפומביות הזו תאמין לי. והיא אמרה?"
" לא, לא - אני לא בקטע של פומביות, זה היה בכביש נידח. בהתחלה אמרה בלחש, זה היה שקט לי מדי, אז נזפתי בה והיא צרחה. בסוף היא ליקקה את הנוזלים שלה מהיד וחזרנו אליה."
"נשמעת כמו חומר לחתונה הילדה."
" איזה, מה יש לך? סתם מעשה מטומטם, איבדתי אותה לחלוטין. חשבתי שאם אשאל אותה אלף פעם : 'איפה את, את פה?' אז זה שהיא תגיד 'כן' באמת מעיד על משהו. עזבי, סתם הייתי טמבל, בין הימים שאני יותר מתחרט עליהן. לא עושה יותר דברים כאלה, בטח ובטח שלא בדייט ראשון."
"טוב, הגיע הזמן לשלוף את המובן מאליו."
"לא, אני לא זוכר תאריכים. גם לא של עצמי, אגב. היא צריכה להיות המזכירה שלי. אם את רוצה שאעשה משהו את צריכה להזכיר לי חודש, שבוע ויומיים לפני. יומהולדת, יום אהבה, לא חשוב מה. שתדעי לך, הבחורה שהכי הייתי קרוב להתחתן אתה הכינה לי לוח שנה."
"דווקא לא לזה התכוונתי, למרות שאין ספק שזה מוריד לך כמה נקודות. "
" אוקי. יאללה מכשפופה, לכי על זה. שלפי את נשק יום הדין. עד כה אנחנו בתיקו בדו קרב של רומנטיקן V.S סוטה."
"רק אומר שזה מתחיל ב-'פ' "
"פרלינים? לא בהכרח, אפשר גם סתם שוקולד. מבחינתי לדחוף לה נוטלה וזרע לפה עד שתקיא."
"דווקא לא לזה התכוונתי, אבל אתה ממשיך להפסיד נקודות. תיזהר."
"מה? פרוזה? לכתוב לה על מפית 'יום מקסים' ולהחביא לה את זה בסנדוויץ' לעבודה זה לא פרוזה. זה שני מילים, אפילו לא הייקו. מה גם שאת לא רוצה לדעת מה ההיא הייתה כותבת לי..."
"דווקא מתה לדעת, נסה אותי, אולי זה יציל אותך מהתואר רומנטי."
"טוב אז זה בגדול די מגוון. היו כל מני דברים חולניים, אבל הנבזי ביותר היה להכריח אותה כשעמדנו כבר להיפרד לכתוב את המספר שלי על דף כמה מאות פעמים ככה שלא אצא לה מהראש אף פעם. היה גם רשימות כאלה של דברים שהיא עשתה שתקריא כשתקבל את העונש וכולי. היו כל מני, את יודעת. פנקסים. מחברות. עטים נובעים. כל אחד והפטיש שלו. טוב עזבי את זה, את רוצה פשוט לגלות לי מה יש ב-פ' שמפיל אותי?"
"פרחים יקירי, פרחים."
"אוי."
[שתיקה]
"מה קרה חמודי? נגמרו לך המילים? "
"סעי סעי, חמודה תקראי לסבתא שלך. אני אוהב להביא פרחים וזה לא סותר בדסמ בשום צורה שהיא. זה לא רומנטיקה, זה חלק משליטה. כמו עכברים שמקבלים אוכל או מכות חשמל, גם פרטנרית צריכה מדי פעם גזר, אי אפשר רק מקל. אשמתי שאתן כל כך גנריות?"
"זו גישה מאוד מעניינת שכמעט מחלצת אותך מהצרה שנקלעת אליה, אבל בסוף פרחים הם פרחים. הרי בעצמך אמרת כבר כמה אנחנו גנריות, לא?"
"וואלה? פרחים הם פרחים? את בטוחה במה שאת אומרת? וכשהיא מגדלת ומשקה ומטפחת בשבילך את הפרח שתביא לאחרת זה נשמע לך רומנטי? או כשאתה מגיעה אליה אחרי נסיעה של 4 שעות עם פרח שמונח בנונשלנט במושב האחורי והיא שואלת בעיניים נוצצות: 'מה זה בשבילי?' ואתה עונה בלי למצמץ שזה בשביל 'בחורה אמיתית ולא פיקציה כמוך' זה יותר רומנטי? או כשאתה שורף לה אותו מול העיניים עם מבער? צריכה עוד דוגמאות? קיצור יקירתי, פרחים הם לא רק פרחים. פרחים הם מה שאנחנו בוחרים לעשות אתם, וזה לפעמים במקרה לגמרי הבעת חיבה. אבל לא תמיד, וכשזה לא, אז תאמיני לי שפרחים זה גיהנום."
"תשמע, אתה פשוט מתעלה על עצמך בפראיות של הדמיון החולה שלך. לך תטפל בזה, באמת. יש לך מזל גדול שיש בך גם משהו רומנטי כי אחרת אף אחת לא הייתה יכולה לשאת את זה. טוב, אז נסכם על תיקו?"
"מה זה אומר תיקו בדיוק?"
"זה אומר שאין הכרעה. אתה לא יותר סוטה מרומנטי ולא יותר רומנטי מסוטה. אז מה כן? שולט? דומיננט?"
" לא שולט ולא דומיננט, סוטה רומאנטי. זה מה שאני."
"יפה אמרת, עכשיו אתה רק צריך למצוא סוטה רומאנטית משלימה שתוכל להרעיף עליה את הגיהנום המתוק הזה של פרחים, שוקולד ושינה משותפת".
