כלי לשירותה

הינה, עוד התחלה חדשה אחת, שצופנת בתוכה ים של אפשרויות נסתרות.

הייתי היום בבוקר על שפת הים.

הים תמיד משדר עוצמה עבורי, עוצמה של טבע, הוא גם מזכיר לך היטב כמה קטן אתה מול כל היש.

בכל זאת, כל אחד בתוך עולמו הפרטי הוא עולם ומלואו,

ואני, אני עולם שלם וגדול, כמו כל אחד פה.

הינה אני, שם את הכלי שלי במרכז הבמה, ומתחיל במשחק

בו כולם נמצאים בתוך מסיכות.

אין חוקים למשחק, אין מנצח, אין מפסיד אין קוביות,

ועדיין - זה סוג של משחק.

משחק בו אתה צריך לקלף שכבות של מסיכות משאר המשתתפים,

והם משתדלים לקלף את המסיכות שאתה שם.

זו לא מטרת המשחק, לא ממש, אבל בסופו של דבר זה מגיע לזה.

ככה זה בעולם שלנו, כולם לובשים מסיכות, כולם.

אני אבחר מול מי לקלף את הקליפות שלי,

ואני אהיה זה שאבחר קליפות של מי אני רוצה לקלף.

עולם שלם מלא מסיכות.

ככה זה.