לפני 8 שנים. 6 בספטמבר 2016 בשעה 7:34
כורה הזהב כרע לייד הנחל, אגלי הזיעה ניגרים במורד פניו
בעת שהוא בודק בקפידה את העפר במסננת שבידו.
כבר בשעה זו של בוקר, האויר היה חם, והוא לקח נשימה עמוקה ממנו,
יודע בוודאות שזוהי רק ההתחלה בדרכו הארוכה למציאת פירור הזהב המבוקש.
כך גם אני כאן, עומד משתאה מול שפע של מילים, שאותם כותבים אנשים.
חלקם יותר מעניינים, חלקם פחות מן הסתם.
כל אחד מהם טומן בתוכו אפשרות כלשהי, נסתרת.
כולנו פה מחפשים אחר חלקיק הזהב המבוקש, כל אחד מחפש
את המיוחד עבורו.
אנו נוטים לשכוח, שבשל היותינו בני אנוש, בכל אחד ואחת מאיתנו
טמון גוש זהב גדול.
הכורה הנבון, צריך רק לחפש היטב, ואז לבטח ימצא אותו.