בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כוונות טובות

לפני 7 שנים. 19 בדצמבר 2016 בשעה 17:34

כל פעם, פעם בשבוע בערך. עוד חלק ממני יעלם מחייך.

תמונות מארנק.

הודעות מנייד.

הודעות בכלוב.

פיתקיות ששמתי בארנק כשרציתי לשמח אותך ושתחייך למור שהכאבת לי. היה לי חשוב שתהיה מאושר ותחייך.

מכתבים שכתבתי לך פעם.

ציוד שקניתי לנו.

מברשת שיניים שלי מאמבטיה שלך.

קרמים.

בגדים מארון.

לאט לאט העלם מחייך.

פרט אחר פרט.

אולי אסתובב לפני שאלך לגמרי.

לבדוק שלקחתי הכל.

לראות שלא נשאר אהבה.

לוודא שבכלל לא שמת לב......

לפני 7 שנים. 19 בדצמבר 2016 בשעה 16:47

 

אישה רעה אחת אמרה לי: "לא עובר רגע בלי שאני חושבת עד כמה זה פוגע בך"...

 

מצחיק.

 

היתי מגדירה את זה "לא עובר רגע שאת לא חושבת עליו."

 

עצוב.

 

כי לא עובר רגע שהוא לא חושב עלייך גם.

 

מצחיק.

 

ומשפחה שלמה נהרסת.

 

עצוב.

 

ואני תמיד האמנתי והמשכתי למרות הכל.

 

מצחיק.

 

ודרכת על כך בכל הכוח ונשברתי ולא ניראה לי שאתאושש.

 

עצוב.

 

והאמנתי, ואולי גם אתה, כשחזרת שאתה חוזר אליי, כי בחרת בי.

 

מצחיק.

 

אחרי זמן קצר נהיה ברור שאתה  פשוט גר כאן ואני פה במקרה. אתה משלם על הכל ואני האורחת בדירתך. בעצם בחרת בה.

 

עצוב....

לפני 7 שנים. 19 בדצמבר 2016 בשעה 14:59

תיק תאק תיק תאק

כל רגע שעובר אתה אוהב אותה יותר

תיק תאק

לפעמים נדמה לי כשיורד גשם שטבע בוכה במקומי. כשכבר אין לי כוח לבכות. כשאני לא לבד. כשאני צריכה לעמיד פנים שהכל בסדר. כשכאב כל כך גדול שאפילו דמעות לא יוצאות.

תיק תאק.

אמרתי שאחכה.

כל רגע שעובר הדלת נסגרת.

תיק תאק

מרגישה את עצמי עטיפה ריקה וכבר לא יודעת במה למלא אותה.

תיק תאק

כל רגע שעובר החיים עוברים.

תיק תאק

עוד מעט נגמר הזמן....

לפני 7 שנים. 18 בדצמבר 2016 בשעה 8:33

מתקרב או מתרחק? עוד מאט נגלה

 

לפני 7 שנים. 18 בדצמבר 2016 בשעה 8:29

כך נראה גשם שיורד.    מרחוק

 

לפני 7 שנים. 15 בדצמבר 2016 בשעה 20:07

אז מה זאת אהבה...

אהבה היא קבוצת רגשות וחוויות הקשורות לתחושה של חיבה עזה או אחדות עמוקה כלפי ישות כלשהי: אדם, בעל-חיים, חפץ ואף רעיון.

אהבה מאופיינת בגעגועים, חיפוש אחר קרבת הנאהב, דאגה לו ובקשת טובתו. האהבה יכולה גם להתבטא בצורה רכושנית ולפעמים אף אובססיבית כלפי הנאהב. אהבה לרוב אינה כפופה לרצונו של האוהב. כאשר האהבה אינה ממומשת, היא יכולה להיות גם מכאיבה ולא נעימה.

לפני 7 שנים. 14 בדצמבר 2016 בשעה 20:23

אם קונים מטריה מתקפלת היא נשברת עם משב רוח ראשונה.

אם קונים מטריה חזקה אתה מגלה גמישות ומוצא את עצמך בזויות מוזרות כשאתה אף ברוח יחד עם המיטריה....

כך או כך אתה רטוב. 

אז אולי פשוט לקחת בגדי החלפה, לעשות סטרפטיז במשרד או לאן שלא הלכת ולעשות יום שמח לכולם.

לפני 7 שנים. 14 בדצמבר 2016 בשעה 8:02

לפני 7 שנים. 13 בדצמבר 2016 בשעה 22:16

בגדול אני אוהבת חורף. רעש של טיפות שדופקות על החלון. 

לעמוד מול חלון ולראות סערה בחוץ. רוח שהופכת עציצים במרפסת.

שקט ויחד עם זאת מלא צלילים.

ריחות של גשם.

התכרבלות.

תה חם עם עוגה טובה.

הבדתי 4 קילו עד עכשיו.

לא יכולה לאכול כל כך.

שוכחת לשתות.

עוד לילה בלי שינה.

מחשבות משטלתות על ראשי.

החורף הזה לא כמו אחרים.

קשה יותר.

סוער יותר.

כואב יותר.

כבד יותר.

קר יותר.

ולמרות זאת אני אוהבת חורף.

למרות הקור. 

למרות בדידות.

אני אהיה חזקה.

אשחרר את הרע.

אחזיר לאנשים שפוגעים בי את האנרגיה שלהם.

אחזיר לעצמי את האנרגיה שהם שואפים ממני.

אני זקוקה לה. בשבילי. בשביל התינוקת.

אני אתכרבל עם בדידות.

אני אתחמם בקור.

אני אמצע שקט בסערה.

אני אתחבק עם כאב.

אני אמצע את דרכי.

למרות הכל.

למרות כולם.

לא אתן לכם לפגוע בי יותר.

לא אתן לכם לפגוע יותר בתינוקת שבבטני.

לא אניח לעצמי עד שלא אנצח את כל טחנות הרוח.

ואולי בגיהנום שמח יותר אני אמרי לשמעיים.

והכנפיים יצמחו שוב.

ילחם בכם עד שלא אנצח.

למרות סערה ולמרות הכאב.

אהיה מאושרת.

 

לפני 7 שנים. 13 בדצמבר 2016 בשעה 20:06

האם כשמישהו/י אומר מצטער/ת וממשיך בשלו/ה זה עדיין נקרא התנצלות?

 האם בן אדם במקרה כזה מצטער באמת?