כוונות טובות

לי לעצמי

שקט ילדה

כל הזמן אתה אומר שאני יותר טובה ממך. תמיד אמרת זאת. 

למי זה פאקינג עוזר? אז אני צריכה לסבול יותר כי אני יותר טובה?

או שזה בעצם פשוט מוריד ממך אחראיות. זה גם לא עוזר לי.

עצב

מועקה

עייפות

בדידות

חוסר אונים

איוש

זה כל קשת רגשות כרגע

אני יכולה לעמוד מולך בוכה בשקט. דמאות זולגות מעיניי ואתה, אתה פשוט תהיה עסוק מידי בלסיים את הארוכה ולברוח לחדר כדי להתכתב איתה.

לא תראה אותי בוכה גם אם אעמוד מולך.

לא תראה אותי משתנה.

לא תראה אותי שבורה.

לא תראה אותי עוזבת.

לא תראה אותי נשארת.

לא תראה אותי בכלל.

כי אתה לא רואה אותי ממטר....

עוד יום הולדת מתקרב אז עושים ספירת מלאי.

השכלה. תואר ראשון שקשה למצוא בו עבודה.

כסף. אין. יש חובות של קרוב למיליון שקל.

רכוש. אין.

משפחה. 3 ילדים ובעל בוגד.

אהבה. אהבתי את בעלי. עדיין אוהבת. 

אז מה יש לנו בסיכום?

אכזבות. כאב. מועקה ועייפות כרונית.

יאלה מכאן אפשר רק לעלות.

החורף בגעתי למסקנה שצריך לקנות סדין חשמלי...

קר מאד כשנכנסים למיטה קרה ובודדה.

לפיעמים זה כל מה שצריך.

להיות בין זרועותייך.

לסגור את העיניים.

להניח לחי על בית החזה שלך.

להרגיש עצמות, עור, חום.

לשמוע מתחת לאוזן דפיקות לב מהירות.

להריח את הבושם שקניתי לך מתערבב בריח שלך.

להרגיש את הידיים שלך נסגרות סביבי.

ולא להרגיש עוד כלום חוץ מזה.

כל העולם נסוג אחורה.

הכל נהייה לא חשוב. לא עכשיו. 

רק אני ואתה מחובקים, זה כל מה שקיים בכל היקום.

לפעמים זה כל מה שצריך. 

חיבוק.

היא כותבת שמחכה. אתה אומר שלא יכול להסכים לנישואים פתוחים. אבל נוסע אליה.

ואני... אני נשארת לבד...

אתה כותב שמתגעגע. ואז שואל מה התוכניות להערב. אצלי תמיד אותה תוכנית... להיות איתך.

ואז כשאני אומרת שאין, בציפיה אולי אתה תגיד שיש. אתה בעצם אומר אז אני יכול לצאת היום או אני יכול לנסוע או שפשוט מודיע שאתה יוצא.

לא משנה איך תגיד התוכניות שלך זה להיות לא איתי.

ואז מועקה מתחילה לכרסם את שאריות ליבי. בדידות אוחזת בו ומוחצת את המיצים האחרונים שנשארו.

לבד... .

אני שוב יהיה לבד בערב. 

מרגישה בודדה.

מרגישה שלא נשאר דבר בעולם.

חושך.

קור.

בדידות.

זה כל מה שנשאר ממני הערב.

תמיד כשהולכת עם הלב. 

נפתחת ורוצה בטוב.

מנסה לאמין ונותנת עוד הזדמנות.

מקבלת סטירה מצלצלת יותר ויותר מפעם לפעם.

השאיר את ליבי למות במערה חשוכה. אין שם לא קרן אור בודד ולא צל.

חשך טהור ודממה.

השאר רק עם הראש עד שגם אותה לא יורידו מכתפיי.

ואז אכל להשאר בשקת. בלי מחשבות. בלי כאב ראש. רק גופי נטולת חיים.

חיוך סתמי.

תגובות אוטומת.

ואז הכל יהיה טוב.

בלי תחושות.

בלי כאב.

בלי רגש.

בלי חיים.